רד"ק על תהלים/כה
א
עריכהלדוד זה המזמור נאמר באל"ף בי"ת; וכן יש אחרים בספר כמוהו.
ויש אות אחת בראש כל פסוק, ויש שני פסוקים באות אחת, ויש בפסוק אחד שתי אותיות; ולא נודע אצלנו מפני מה באלו יותר מבאחרים אלא אם כן נזדמן לו בפיו ברוח הקדש.
ויראה שכל מזמור שנאמר באל"ף בי"ת לפי גדלו ולפי הדברים הנכבדים הנאמרים בו נאמר כן.
והנה אין בו בי"ת בראש פסוק ולא וא"ו ולא קו"ף; ויש בו רי"ש שתי פעמים.
ויש אומרים כי הבי"ת היא מלת בך הסמוכה לאלהי (פסוק ב).
וכן וא"ו ולמדני (פסוק ה) ; ולא נודע באמת.
והדרש (שוחר טוב בקצת הוספה): בך עשרים ושתים אותיות.
ופרוש: אליך יהוה נפשי אשא: דרך תחנה כמו נשא לבבנו אל כפים (איכה ג מא).
ויש מפרשים (רבי משה הכהן גיקטילא וזולתו): דרך מנחה כמו וישא משאת מאת פניו אלהם (בראשית מג לד).
ובדרש (שוחר טוב בשנוים): כמו ואליו הוא נשא את נפשו (דברים כד טו) ; כמו השכיר שמקוה שכרו כן אקוה טובך וחסדך.
דבר אחר: נפשי אשא זהו שאמר (תהלים לא ו): בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יי' אל אמת.
כשהאדם ישן מפקיד רוחו אצל הקדוש ברוך הוא שמא עמד שחרית ולא מצאה? הרי כתוב: יי' אל אמת.
אמר רבי אלכסנדרי: בנוהג שבעולם אדם מפקיד אצל חברו חדשים ומחזירם ישנים, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אדם יגע במלאכתו כל היום ולעת ערב נפשו יגעה ושחוקה והוא ישן ומשלים נפשו אצל הקדוש ברוך הוא ובשחרית היא חוזרת לגופה חדשה ונוחה דכתיב (איכה ג כג): חדשים לבקרים רבה אמונתך.
רבי סימון בשם רבי שמעון אומר: ממה שאתה מחדשנו בכל בקר ובקר אנו יודעים שרבה אמונתך לתחית המתים [1].
ב
עריכהאלהי בך בטחתי ולא באחר, לפיכך תחנתי לפניך: אל אבושה שלא אבושה.
שאם לא תתן לי שאלתי הנה יש לי בשת בבטחוני; וכן הוא אומר (איוב כ): בשו כי בטח; בך בטחו ולא בשו (תהלים כב ו): ואם תתן לי שאלתי שבטחתי בך שתתננה לי לא אבוש.
אל יעלצו אויבי לי: ולא יעלצו אויבי לי.
ג
עריכהגם כל קויך לא יבשו לא עלי לבדי אני מבקש שלא אבוש אלא גם על כל יראי שמך שמקוים לך.
יבשו הבוגדים ריקם: אבל אותם האנשים שהם בוגדים בי וביראיך ריקם וחנם אותם יבשו מסברם, כי אין סברם ובטחונם בך.
ובדרש (שוחר טוב): גם כל קויך אלו ישראל.
אמר דוד: בשעה שאני עומד בתפלה לפניך, עלי ועל עמך ישראל אני מתפלל.
אל תהי תפלתי מאוסה לפניך, מפני שעיני כל ישראל תלויות בי ועיני תלויות בך; אם אתה שומע תפלתי כאלו שמעת תפלתם.
ד
עריכהדרכיך יהוה הודיעני ארחותיך למדני: כפל הענין במלות שונות.
ופרוש למדני: שתלמדני עד שאדע.
ופרוש דרכיך יי' הודיעני: כמו שבקש משה רבנו, עליו השלום (שמות לג יג): הודיעני נא את דרכך ואדעך; כי כשידע דרכיו ידענו.
ופרוש הדבר: שישכילהו הנמצאות כלם שישיג טבעם והתקשרם קצתם בקצתם, וידע הנהגתו עמהם בכלל ובפרט.
וכן כמו ששאל משה רבנו, עליו השלום (שם יח): הראני נא את כבודך, שאל גם כן דוד ואמר:
ה
עריכההדריכני באמתך והוא אמתת מציאותו.
אמר בשאלה ראשונה: הודיעני שהיא חכמה שיוכל האדם לדעת אותה, והיא חכמת הטבע, וממנה ידע האדם הבורא, כי היא כסלם לידיעת חכמת האלהות, וממנה ידע האדם הבורא מה שיוכל לדעת והוא גוף; אבל אמתת מציאותו כמו שתשיג הנפש לא יוכל לדעת בעודו גוף, כמו שאמר (שם כ): כי לא יראני האדם וחי; לפיכך אמר: הדריכני באמתך כאדם המדריך הנער ללכת מעט מעט עד שירגיל וילך מעצמו.
וכן פרוש ולמדני הרגילני כמו הדריכני; וכן (ירמיהו לא יח): כעגל לא למד; (שם ב כד): למד מדבר, שענינם: הרגל.
כי אתה אלהי ישעי שתושיעני מצרות העולם הזה ותתן לי לב לקנות העולם הבא והוא ידיעת האמת.
אותך קויתי כל היום: כמו (תהלים טז ח): שויתי יי' לנגדי תמיד.
ופרוש קויתי כל היום: כמו כל הימים; וכן (תהלים ל זכו): כל היום חונן ומלוה; וכן (שם עב טו): כל היום יברכנהו.
ו
עריכהזכר לי עתה רחמיך יהוה וחסדיך שהיו לי תמיד, וזהו: כי מעולם המה: כלומר בעת היצירה היו לי רחמיך וחסדיך בבטן אמי, ובגדלי אחרי צאתי.
וכיון שגדלתני והבאתני עד הלום ראוי לך לחמול עלי, כי מעשה ידיך אני כמו שאמר איוב (י ט): זכר נא כי כחמר עשיתני.
וחסדיך הראשונים זכר לי; וחטאות נעורי אל תזכר.
ז
עריכהחטאות נעורי ופשעי אל תזכר ופרוש: אותם, שבימי נעורים יקראו חטאות, שלא שלמה דעת האדם ואין שם פשע, כי הפשע הוא המרד.
וכשיהיה האדם מזיד בבואו בימים מעשרים שנה ומעלה שהוא בדעתו יקרא פושע, כי הוא מכיר ויודע ועובר המצוה הרי הוא מורד באדון המצוה אותו.
כחסדך זכר לי אתה והתפלל על כלם שלא יזכר לו האל לא זה ולא זה, אלא יזכר לו חסדיו ויגמלהו כחסדו ולא כמשפטו.
למען טובך יהוה: לא למעני אלא למען טובך וחסדך שאתה טוב וסלח.
ח
עריכהטוב וישר יהוה על כן יורה חטאים בדרך: לפי שהוא טוב וישר לא ימאס החוטאים, אלא אם ירצו לשוב יקבלם ויורה אותם דרך הישרה.
ופרוש בדרך בפתחו"ת הבי"ת: הדרך הידועה; והיא דרך התשובה.
והיא ידועה לבני אדם מימי בראשית שהורה האל דרך התשובה לקין החוטא ואמר לו: אם תיטיב שאת (בראשית ד ז).
ט
עריכהידרך ענוים במשפט אותם הנכנעים ושבים מחטאם ידריכם במשפט, יפתח להם דרך התשובה ויכין לבם לדעת משפטי האל ודרכיו; וזהו: וילמד ענוים דרכו: והוא כפל ענין במלות שונות.
וטעם במשפט בפתחו"ת הבי"ת כי הוא ידוע בתורתו.
והחכם רבי שלמה בן גבירול [2] פרש: (תקון מדות הנפש א ג): והענוים מגיעים אל רצון הבורא במדת הבשת ומשיגים העולם (הנועם) הקים ולומדים דרכו (דרכיו) כמו שנאמר ידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו.
י
עריכהכל ארחות יהוה כי כל דרכיו חסד ואמת והם כל הדרכים אשר צוה בתורתו ללכת בהם הן חסד ואמת אין בהן נפתל ועקש.
לנצרי בריתו ועדתיו: לא למעקשי נכונה שלא יוכלו להכיר האמת.
וכן הוא אומר (הושע יד י): כי ישרים דרכי יי' וצדיקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם.
והחכם הגדול הרב רבנו משה, זכרו לברכה, פרש הפסוק הזה (מורה הנבוכים ג יב ג): בהנהגת העולם.
אמר החכמים החשובים כבר ידעו חכמת זה המציאות והבינוהו כמו שבאר דוד, עליו השלום, ואמר כל ארחות יי' חסד ואמת לנצרי בריתו ועדתיו אמר שהם אשר שמרו טבע המציאות ומצות התורה וידעו תכליתם התבאר להם צד החסד והאמת בכל ולזה שמו תכליתם וזה מה שכוון בהם מאשר הם אדם והוא ההשגה מפני הכרחי הגוף יבקשו צרכיו ההכרחיים לחם לאכול ובגד ללבוש מבלתי מותר.
יא
עריכהלמען שמך יהוה שנקרא שמך טוב וסלח וסלחת לעוני העון המיוחד שהוא גדול מכל העונות שעשה והוא עון בת שבע.
אמר: אף על פי שבקשתי מלפניך מחילה וסליחה על חטאתי ופשעי, על אותו העון אני שונה לך לבקש מחילה כי רב הוא:
יב
עריכהמי זה האיש ירא יהוה מי שירצה להיות ירא יי' יכין לבבו יורנו בדרך יבחר: כי האל יעזר אותו ויורנו בדרך שיבחר האל שילך בה האדם והיא הדרך הטובה.
ויש מפרשים (רבי אברהם בן עזרא): שיבחר האדם.
יג
עריכהנפשו בטוב תלין אם יאחז הדרך שיורנו, נפשו בטוב תלין במותו.
וזה עקר שכר האדם.
וזרעו יירש ארץ: למען צדקתו וישרו יברך האל בניו וזרעו אחריו בגללו.
יד
עריכהסוד יהוה ליריו סוד יי' לא יגלה כי אם ליראיו; כי המתעסקים בחכמה אם לא יהיו יראי האל ושלמים במצותיו לא יגלה להם סוד האל.
ובריתו להודיעם: להודיעם בריתו שגלה להם סודו.
והברית היא שכורת עם הנשמה להשכילה ולאספה אל כבודו בהפרדה מהגוף.
וכן קראה ברית באמרו למשה רבינו, עליו השלום (שמות לד י): הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה פלאת.
והברית היא שחננו אור השכל ודבקה נפשו בעליונים.
ואמר לו: נגד כל עמך, לומר: זה שעשיתי עמך הוא אות רוחני שלא יכיר אדם בו זולתך, אבל אות אחר גשמי אעשה עמך נגד כל עמך והוא קרינת אור פניו.
ומהאות הגשמי יכירו וידעו כי אות רוחני חוננתיך.
טו
עריכהעיני תמיד אל יהוה כי הוא מבטי ואליו אני נשא את עיני, ולא לעזרת אחר.
כי הוא יוציא מרשת רגלי: פרושו מרשת העונות או מרשת האיבים, לפי מחשבתם שהם חושבים ללכדני.
ועל האיבים מאמות העולם דבר שהם איבי ישראל, כמו שאמר בסוף המזמור.
ועד הנה דבר בצרכי הנפש; ועתה ידבר בצרכי הגוף, שיצילהו מאיביו, כמו שדבר בהם בתחלת המזמור (פסוק ב) אל יעלצו איבי לי כי גם הם מצרכי הנפש, כי אם יטרידוהו האיבים במלחמתם לא יהיה לו פנאי בצרכי הנפש.
טז
עריכהפנה אלי וחנני כי יחיד ועני אני: אף על פי שאני מלך ויש לי עם רב יחיד ועני אני, כי אינני בוטח ברב חיל אלא בגבורתך לבד.
ועני פרושו נכנע כמו (איוב לו טו) יחלץ עני בעניו.
כלומר: אף על פי שאני מלך איני מתגאה במלכותי, אבל אני שפל ונכנע.
ובדרש (שוחר טוב בשנוי קצת): וכי יחיד היה דוד והלא כתיב (דברי הימים א ב טו) אצם הששי דוד השביעי וכן: וכי עני היה דוד? והלא כתיב (שם כב יד): והנה בעניי הכינותי לבית יי' זהב ככרים מאה אלף? אלא אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, לפי ששמתני מלך על בניך ועיניהם תלויות בי וכולם צריכים לי; ולפי שהם רבים, ואני עיני תלויות בך אני יחיד כנגדם, לפיכך אמר: יחיד ועני אני.
יז
עריכהצרות לבבי הרחיבו הרחיבו הצרות מושבם בלבי, כלומר כי רבות הן.
ובאמרו כי הצרות הרחיבו הוא דרך צחות.
לכן אני צועק אליך, ממצוקותי הוציאני: שתוציאני ממצוקותי שאני נלכד בהן, כי אם לבבי נלכד במצוקות וצרות לא יהיה לבבי פנוי לעבודתך.
יח
עריכהראה עניי כמו שפרשתי (פסוק טז).
ועמלי שאני עמל במלחמות.
ושא כל חטאותי: שיהיה עניי כפרת חטאתי, כי למצוה עמלי הוא שאני נלחם בעד ישראל.
יט
עריכהראה איבי כי רבו, ראה איבי: פלשתים ואדום עמון מואב וארם.
ושנאת חמס שנאוני: שלא הרעותי להם והם נלחמים בי.
ובדרש (שוחר טוב בקצת שנוי): אם עשו שונא ליעקב לפי שנטל ממנו הברכה, לברבריים מה עשה? לפלשתים מה עשה? לגתניים מה עשה? הוי: ושנאת חמס שנאוני.
כ
עריכהשמרה נפשי והצילני אל אבוש כי חסיתי בך: הצילני מידם כי הם ארבים לנפשי לפי שלא הצליחו על ישראל מעת שמלכתי.
כא
עריכהתם וישר יצרוני כי קויתיך: עי עמי התם והישר ועמהם העול והחמס.
והתם והישר יצרוני מרעתם כי בכל צרותי קויתיך.
כב
עריכהפדה אלהים בין בחיי בין במותי, הנני מתפלל שתפדה את ישראל מכל צרותיו:
- ^ * הערת המדפיס: כנראה היתה נסחא נכונה לפני רבנו המחבר ולא כבשוחר טוב הנדפס, שיש בו ערבוב דברים, קצתם לקוחים ממדרש איכה רבתי.
- ^ *הערת המדפיס: שם משפחת החכם המשורר הפלוסוף והמקובל הלזה היה כנראה: גבירול, והוא ייברול (ראה כתב יד המונח פה והמסמן: Add. 379, פב ב (והוא אביסיבירון = Avicebron) ראה כתב יד המונח פה והמסמן: Mm. 6. 32. 3 יא ב). והמצאת החכם הגדול מאור עינים ומאור עינינו רב שלמה Munk (על משכבו יבא שלום וינוח!) בספרו: Mélanges (צד 152) לא נצרכה אלא להעדפה; כי בכתב יד הנזכר באחרונה קראנו ושם נאמר בפרוש: אביסיבירון רצוני לומר בן גבירול בספרו הנק' מקור חיים. וכתב יד הזה נכתב במאה החמש עשרה למספר הרגיל.