אבן עזרא על תהלים כה

<< · אבן עזרא על תהלים · כה · >>

פסוק א

לדוד אליך ה' נפשי אשא - אמר רבי משה: טעם נפשי אשא כדרך מנחה כמו: וישא משאות. והנכון בעיני: שהוא כמו: ואליו הוא נושא את נפשו, לא לאחר.

פסוק ב

אלהי - יתכן להיות בי"ת בך בטחתי תחת הבי"ת כמו וי"ו ולמדני תחת הוי"ו או ככה נמצא והנה בטחתי בך אינני ראוי שאבוש.

פסוק ג

גם - האמת והראוי שיבושו הבוגדים.

ריקם - כמו: חנם והמ"ם נוסף.

פסוק ד

דרכיך - הם דרכי השם והתולדת שברא בדרך חכמה.

ואורחותיך - על יד הנביא והם הארחות שצוית.

פסוק ה

הדריכני - זה הפסוק נכבד והטעם שיבקש שיעזרהו השם בדרך האמת עד היותו רגיל וזה טעם ולמדני כמו למוד מדבר, כעגל לא לומד.

וטעם אלהי ישעי - שיושיעהו מכל דבר שימנעהו ללכת בדרך האמת, כי אין לי מי אקוה זולתך.

פסוק ו

זכור - מבקש רחמיו וחסדיו שלא יגמלנו על מעשיו הקדמונים, שמנעוהו עד עתה להבין דרכי השם באמת, על כן אחריו חטאות ופשעי - הפשע שיצא הפושע מתחת הרשות והעד על כל דבר פשע ומטעם כחסדך – בעבור כי אתה מקור החסד ומבוע הטוב, על כן אחריו טוב ופתחות הבי"ת בדרך שהוא דרך השם כאשר החל, דרכיך ה' הודיעני והנה יורה החטאים אי זה הדרך הישר והענוים ידריכם בדרכו וירגילם, עד שיהיה להם חוק ומשפט.

פסוק י

כל ארחות ה' - בתחלה חסד ואחרי כן אמת.

לנוצרי בריתו - על דרך: נוצר חסד לאלפים.

פסוק יא

למען, כי רב הוא - אף על פי שהוא רב, כדרך כי עם קשה עורף כי חטאתי לך. ויש אומרים: למען אודיע שמך. והנכון: שיודע ששמך סלח.

פסוק יב

מי האיש - הוא הנכבד, כמו וחזקת והיית לאיש. והטעם: כי יראת השם תביאנו אל הדרך שיבחר בה.

פסוק יג

נפשו - טעם נפשו, כדרך: כי נפש כל בשר, דמו בנפשו הוא והיא המתה בהפרד הנשמה.

וטעם תלין - כמו תשכב והטעם כי עד יום מותו יהיה בעולם הזה בטוב. ויש אומרים: כי זה רמז לחיי נשמתו ותהיה בטוב.

פסוק יד

סוד - סודות האלהים לא יתגלו כי אם ליראיו ואף כי אחרי שתלין נפשו ואמר ליראיו, כאשר החל ירא ה'.

פסוק טו

עיני - הנכון בעיני: כי טעם מרשת רגלי תאות היצר הרע והנשמה נתפשת ברשת התאוה, וזה דרך משל ואם השם לא יעזרהו, אין לאל ידיו לצאת מהרשע, על כן הוא יוציא.

פסוק טז

פנה - כי הנשמה יחידה וככה הלב.

וטעם עני – בעבור חסרון, כמו: לעמוד כנגד התאוה.

פסוק יז

צרות לבבי - הוא השכל הנטוע בלב, על כן נקרא בשמו והרחיבו פועל עומד. והטעם: שהם רבות. ויש אומרים: כי לבבי פעול והוא רחוק, כי אחריו ממצוקותי.

פסוק יח

ראה עניי - מן עניי ורב עמלי למנוע עצמי מן התאוה.

ושא לכל חטאתי - שעברו.

פסוק יט

ראה - ועוד שאפחד מאיבי חנם שישנאוני ויהיו סבה שלא אלמד דרכיך.

פסוק כ

שמרה, אל אבוש - מאשר אקוה להיות עבד השם.

פסוק כא

תום - תום לבבו ויושר מעשיו יצרוהו שלא ילך בדרך עקש. גם נכון הוא, שיצרוהו מן האויבים על כן אחריו פדה וכמו שהתפלל שהשם יצרהו ואל ימשלו בו שונאיו, כן יפדה כל ישראל.