מ"ג תהלים כד ט


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים ׀ רָֽאשֵׁיכֶ֗ם
  וּ֭שְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם
    וְ֝יָבֹ֗א מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פתחי עולם" - פתחים שקדושתן עולמית

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


שאו - פעם שניה, רמז לשוב הכבוד בבוא הגואל, כי לא היה הכבוד בבית שני.

וראשיכם - הראשון בעבור אחר, כאילו אמר ושאו פתחי עולם ראשיכם.

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"שאו וגו'" - כפל הדבר כדרך המשוררים ויתכן שהאחד אמור על בית ראשון והאחד על בית העתיד כי בבית השני לא שרתה השכינה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



"שאו", עתה יאמר שראוי "שישאו השערים ראשם מעצמם ושאו פתחי עולם" בלא מכריח. ולא מפני פחד העונש רק מצד יראת הרוממות מצד שהוא בורא כל, שמצד זה יחוייב אליו ההכנעה הטבעיית, וע"ז שואל.  

<< · מ"ג תהלים · כד · ט · >>