מ"ג תהלים כד י


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מי הוא זה מלך הכבוד יהוה צבאות הוא מלך הכבוד סלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהוָה צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִ֤י ה֣וּא זֶה֮ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד
  יְהֹוָ֥ה צְבָא֑וֹת
    ה֤וּא מֶ֖לֶךְ הַכָּב֣וֹד סֶֽלָה׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מי - תוספת והוא בעבור שיעמוד בית שלישי ולא הזכיר גבור מלחמה בעבור וכתתו חרבותם לאתים והארץ תשקט מכל מלחמה.

וטעם ה' צבאות – שיהיו אנשי הדור כמו מלאכי השם.

וטעם ה' צבאות – כי נקרא השם ככה, בעבור צבא השמים כאשר פירשתי, לא בעבור צבא ישראל כאשר אמר הגאון.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מי הוא זה מלך הכבוד ובזה הפסוק לא הזכיר גבור מלחמה.

והטעם לפרושנו כי אחר ששכן הארון בבית עולמים לא יצא עוד למלחמה, לפיכך היתה התשובה כשנות הענין.


יהוה צבאות הוא מלך הכבוד סלה: שנראה בכבודו בבית עולמים.

וכן אמר שלמה (מלכים א ח יב; [דברי הימים ו א]): יי' אמר לשכן [לשכון] בערפל.

ואמר יי' צבאות לפי שכל צבאות ישראל היו באים בזה הבית ולא יקריבו אלא בו.

ולפרוש החכם רבי אברהם בן עזרא הזכיר גבור מלחמה בראשונה כי בשכון הכבוד בין ישראל ישכנו לבטח ואין להם מלחמה ולא יפחדו מאיב כי הכבוד ילחם בעבור קדושיו, ולא הזכיר בשנית גבור מלחמה בעבור וכתתו חרבותם [חרבתיהם] לאתים (ישעיהו ב ד; [מיכה ד ג]), והארץ תשקוט מכל מלחמה.

וטעם יי' צבאות: שיהיו אנשי הדור כמו מלאכי השם, כי נקרא יי' ככה בעבור צבא השמים.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ה' צבאות" - המושל בצבאות מעלה ומטה

"סלה" - עד עולם הוא מלך הכבוד

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מי הוא זה מלך הכבוד" שישאו מעצמם מלפניו מצד יראת רוממתו? ומשיב "ה' צבאות", ע"י שכל צבאות הבריאה הם שלו, עי"כ "הוא מלך הכבוד", אינו דומה כמלך שהכבוד אינו שלו רק ע"י המכבדים אותו, אבל אחר שכל הצבאות הם שלו א"כ כבודו עצמי לו, והוא עצמו הוא מלך הכבוד: