מ"ג תהלים יז ד
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לפעלות אדם בדבר שפתיך אני שמרתי ארחות פריץ
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לִפְעֻלּוֹת אָדָם בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָ אֲנִי שָׁמַרְתִּי אָרְחוֹת פָּרִיץ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לִפְעֻלּ֣וֹת אָ֭דָם בִּדְבַ֣ר שְׂפָתֶ֑יךָ
אֲנִ֥י שָׁ֝מַ֗רְתִּי אׇרְח֥וֹת פָּרִֽיץ׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
שיפעלו בני אדם מה שציויתם.
שמרתי ארחות פריץ - והטעם שמתי שומרים על אורחותיו, עד שלא יעברו על דבר שפתים, בעבור היותו פריץ.רד"ק
אני שמרתי ארחות פריץ: כלומר: עשיתי כמעשה הרשע והפריץ.
והחכם רבי אברהם בן עזרא פרש: מלפניך משפטי יצא שתענישני אם עיניך לא תחזינה במישרים; וכל זה רחוק בעיני.
והקרוב אלי כי הוא כמו כי עשית משפטי ודיני (שם ט ה) שפרושו: שתקח משפטי מאויבי; וכן הוא מלפניך משפטי יצא, שתשפטני מאויבי.
עיניך תחזינה מישרים: תראה שהמישרים עמי והעול והחמס עמהם.
וכן רוב המזמור על האויבים כמו שאמר (למטה ז) ממתקוממים בימינך.
ואמר (שם ט): מפני רשעים זו שדוני.
תראה כי המזמור על אויביו ידבר, ובעבורם היה מבקש רחמים; ואמר שיראה האל יושר מעשיו, וכי אויביו שונאים אותו חנם.
ואמר: בחנת לבי כי אתה בוחן לבבות וידעת אם דברי אמת.
פקדת לילה.
ובלילה בעת שיחשוב האדם בכמה ענינים שהוא פנוי מעסקי העולם ואין לו מעשה בלילה ובזמן שהוא ער הוא חושב, ואתה פקדת לבי ומחשבתי וצרפתני ולא מצאת בי רק טוב.
וממחשבתי לא עבר דבר אלא כפי לבי, כמו שאמר: בלא שפתי מרמה; וזהו שמתי בל יעבר פי.
וכמו שאני נזהר בעצמי כן אני מזהיר אחרים במה שאני רואה.
וזהו שאמר: לפעלות אדם בדבר שפתיך במה שצוית והזהרת אני מתבונן לפעלות אדם ומונע מהם העברות.
וזהו: אני שמרתי אחרות פריץ, מנעתי שלא ילך אדם בארחות פריץ ורשע.
וכמוהו לשמר את דרך עץ החיים (בראשית ג כד), שלא ילך בה.
וכן שמר הפרדס (נחמיה ב ח).
ואמר שספר לפני האל יושר פיו ולבו ומעשיו התחנן לפני האל שיתמוך אשוריו שלא ימושו לפני אויביו ואמר:מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ארחות פריץ" - אורח הפרוץ וההרוס המבטל אורח המצות הנה אני שמרתי לבלתי תת למו ללכת בו לבטל אורח המצות
"לפעולות אדם וגו'" - מה שצוית בדבר שפתיך על פעולות האדם את המעשה אשר יעשהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •