אבן עזרא על תהלים יז

<< · אבן עזרא על תהלים · יז · >>

פסוק א

תפלה, שמעה ה' צדק - שמעה כי צדק אדבר, כי השוא לא ישמע אל.

רנתי - בקול גדול, כמו: ותעבר הרנה ותפלתי בלחש.

פסוק ב

מלפניך - יצא דיני מלפניך, אם עיניך לא תחזינה מישרים:

פסוק ג

בחנת לבי - אתה תדע כל מחשבותי.

וטעם בלילה – בהתבודדו מבני אדם.

בל תמצא - פסול או מום.

בל יעבור פי - כמו: ומים לא יעברו פיו, והנה מחשבתו בדברי פיו ואיננה להפך.

פסוק ד

לפעולות - מרוב אהבתי שיעבדוך הכל וזה טעם לפעולות אדם. שיפעלו בני אדם מה שציויתם.

שמרתי ארחות פריץ - והטעם שמתי שומרים על אורחותיו, עד שלא יעברו על דבר שפתים, בעבור היותו פריץ.

פסוק ה

תמוך אשורי - רק אני לעולם תמכו אשורי במעגלותיך.

פסוק ו

אני - טעם אל – כי יש לו כח.

פסוק ז

הפלה חסדיך - באר והפרש, כמו: אשר יפלא ה'.

ובימינך - דבק עם חוסים כי לא מצאנו זאת הגזרה בלא בי"ת. ויש אומרים: כי הוא סמוך אל מלת מושיע.

פסוק ט

מפני, זו - כמו אלה.

שדוני - כמו סבבוני.

בנפש - בתאות נפש יקיפו עלי.

פסוק י

חלבמו - חסר בי"ת, בחלבמו.

סגרו פימו - אשר דברו בגאות.

או חלבמו - סגור בקרבם ופימו - מדבר גאוה והראשון נכון בעיני, כי הוא כדרך: כי כסה פניו בחלבו.

פסוק יא

אשורנו - תחסר מלת עם או לפאת, וככה הטעם סבבונו לפאת אשורנו, ועיניהם ישיתו אולי ינטו אשורנו בארץ, כמו: אם תטה אשורי מני הדרך.

פסוק יב

דמיונו - דמיון כל אחד מהסובבים.

פסוק יג

קומה - להראות הכח.

קדמה פניו - בבואו לטרוף אותי, מרשע שהוא חרבך.

פסוק יד

ממתים - דבק עם הפסוק של מעלה והטעם פלטני ממתים ידך שהם מכתך, בעבור היותה ביד, כמו: הנה יד ה' הויה.

ממתים מחלד - שכל חפצם להיותם מבני זה העולם, כי חלד אינו דבר עומד והעד וחלדי כאין נגדך כל יושבי חלד וכל שאלתם שיחיו שנים רבות, וכל טוב צפון שיש לך שתמלא בטנם בעולם הזה ויתענגו בו, הם ישמחו וישבעו בניהם ויניחו המותר לעוללי הבנים.

פסוק טו

אני - אין לי חפץ רק לחזות פניך, כי צדק ששמרתי היה סבה להתענגי בראותי פניך. והטעם: להכיר מעשה השם כי הם כולם כללים ובחכמה עשוים ולנצח עומדים, ואני שבע מתענוג תמונתך לא כאשר תמלא בטנם, וזה איננו בחלום רק בהקיץ וזאת המחזה אינה במראה העין רק במראה שקול הדעת, שהם מראות אלהים באמת, ואלה הדברים לא יבינם רק מי שלמד חכמת הנפש.