מ"ג תהלים יב ז


<< · מ"ג תהלים · יב · ז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִמְרוֹת יְהוָה אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִ֥מְﬞר֣וֹת יְהֹוָה֮ אֲמָר֢וֹת טְהֹ֫ר֥וֹת
  כֶּ֣סֶף צָ֭רוּף בַּעֲלִ֣יל לָאָ֑רֶץ
  מְ֝זֻקָּ֗ק שִׁבְעָתָֽיִם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אמרות ה' אמרות טהורות" - הן שיש יכולת בידו לקיימם אבל אמרות בני אדם אינם אמרות שהם מתים ואין בידם לקיים

"טהורות" - ברורות ומתקיימות כל מה שמבטיח עושה והרי הבטיחני ישועה ומלכות

"כסף צרוף" - הרי הן ככסף צרוף הגלוי לכל הארץ

"בעליל" - ל' גילוי הוא בלשון המשנה בין שנראה בעליל בין שלא נראה בעליל כו' ויש מפרשים בעליל ל' מעלה וכן פירושו כסף צרוף בעליל לארץ כלומר ככסף הצרוף במשובח שבעפר ובעליון שבו כי כור המצרף יעשה אדם מן העפר המשובח ל"א בעליל כמו עלי (משלי כז) בתוך הריפות בעלי והוא שם כלי שכותשין בתוכו וכן בעליל הכור שמתיכין לתוכו הזהב והכסף וזה אינו נראה לפי שאינו קורא עלי המכתש שכותשין לתוכו אלא יד המכתש שכותשין בו שקורין פילאו"ן בלע"ז ל"א בעליל לשון בעל יד כלומר אדון הארץ ושבח המלה כנגד השם וזה תרגום יונתן הוא לשון אדנות ואמר כי אמרותינו כסף צרוף מאדון הארץ שהוא השם שהוא צרף וזקק אותם (סא"א)

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אמרות - והטעם: כי השם יושיע מיד אלה המגבירים בלשונם ההוגה בתורתו, על כן אתה תשמרם.

ומלת בעליל כפול הלמ"ד כדרך סגריר והוא מגזרת ובעל הארץ שהוא אדניה ויהיה כסף צרוף - כסף אדוני הארץ.

שבעתים - פעמים רבות.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אמרות יהוה אמרות טהרות ואם תאמרו כי מה שיאמר יי' לא יקום; לא כן, כי אמרות יי' אמרות טהורות, אין בהן סיג, כי כלן אמת, והן כמו

כסף צרוף בעליל לארץ וככסף שהוא מזקק שבעתים: ופרוש בעליל לארץ כמו בעל הארץ, ופרושו: אדון הארץ, והבי"ת שרש והוא כפול למ"ד הפעל בשקל סגריר וכלומר: האמרות האלה הן ככסף צרוף מאדון כל הארץ.

ולמ"ד לארץ כלמ"ד הרגו לאבנר (שמואל ב ג ל) ; השלשי לאבשלום (דברים הימים א ג ב), או תהיה במקום ה"א הידיעה.

ויש מפרשים (תרשום ורש"י) בעליל הבי"ת שמוש, ופרושו: עליון ומשובח, כלומר: ככסף צרוף במשובח שבעפר שעושין ממנו הכור.

ורבותינו, זכרם לברכה, פרשו, (משנת ראש השנה א ה) עליל מקום הנראה והנגלה, באמרם: בין שנראה בעליל.

ואמרו (שם בבלי כא ב): מאי משמע דהאי עליל לישנא דגלוי הוא? דכתיב בעליל לארץ.

ופרוש שבעתים פעמים רבות כפולות; כי מספר שבע ושבעה יבא בענין מספר רב, כמו שבע כחטאתיכם (ויקרא כו כא) ; שבע יפול צדיק וקם (משלי כד טז) שבעה עינים (זכריה ג ט).

וכן שבעתים פעמים רבות כפולות; וכן שבעתים יקם (בראשית ד טו).

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בעליל" - במקום מגולה ובמשנה בין שנראה בעליל (ראש השנה כ"א)

"לארץ" - כמו בארץ 

מצודת דוד

"אמרות ה'" - הלא אמרות ה' המה טהורות ככסף הנצרף במקום מגולה במעבה האדמה פעמים רבות שאז היא טהורה מבלי סיג וכן אמרי ה' לא יפול מה מהם ארצה כי כן יהיה שיתן כח ביד המאבד את הרשע

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אמרת", ונגד הדוברים עתק באמונה והמשתדלים לזייף תורת ה' ולדרוש בה דרשות של דופי, אומר "אמרות ה' אמרות טהורות", היינו האמרים והמליצות והספורים שבתורה שהם לבושים וגויות אל החכמה האלהית והסודות הצפונים בה שהם נשמות אליהם, הם טהורות, שגם הספורים והמליצות שבתורה הם נקיות מכל סיג, לא כאמרות הפילוסופים שילבישו את החכמות בספורים בדויים שאין בם מועיל, לא כן התורה שגם הנגלה ממנה שהוא לבוש אל הנעלם היא טהורה ומלאה חכמה ומוסר, והפנימית המתלבש תחת הלבושים הוא "כסף הצרוף בעליל לארץ" דבר יקר מאד "ומזוקק שבעתים", ועל האמרות והכסף אני מבקש.

 

<< · מ"ג תהלים · יב · ז · >>