מ"ג תהלים ט יד


<< · מ"ג תהלים · ט · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חננני יהוה ראה עניי משנאי מרוממי משערי מות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חָנְנֵנִי יְהוָה רְאֵה עָנְיִי מִשֹּׂנְאָי מְרוֹמְמִי מִשַּׁעֲרֵי מָוֶת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חָֽנְﬞנֵ֬נִי יְהֹוָ֗ה
  רְאֵ֣ה עׇ֭נְיִי מִשֹּׂנְאָ֑י
    מְ֝רוֹמְﬞמִ֗י מִשַּׁ֥עֲרֵי מָֽוֶת׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חננני ה'" - עתה בגולה "מרוממי" - בגאולתך

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

חננני - נמצא שלם והיא מלה זרה. ראה עניי - ככה עשה לי תמיד ובעבור היות שערי מות בתחתיות, אמר כנגדו: מרוממי.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

חננני יהוה פתחו"ת החי"ת [2] יורה עליו שהוא מן הדגוש ונרפה, כמו (בראשית מב כא) בהתחננו אלינו.


ראה עניי משנאי כמו שראית מזה השונא והוא גלית.


מרוממי משערי מות: כי הכל היו חושבים שאפול ביד גלית.

ושערי מות הוא קרוב למיתה, כמו השער לבית.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מרוממי" - הלא אתה מעולם מרומם אותי משערי מות

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חננני ה'", מתפלל שיצילהו ה' גם מיתר שונאיו המשטימים אותו, אתה ה'! "שאתה "מרוממי משערי מות" שכבר הייתי בסכנה על ידי לבן שהיה כפשע ביני ובין המות והייתי עומד ליכנס בשער המות ואתה הצלתני מידו", אם כן "חננני ה' וראה עניי" גם מיתר "שונאי":

ביאור המילות

"משערי מות". מציין הסכנה שדרך בה נכנסים אל המות, ויגיעו עד שערי מות (לקמן ק"ז) והמות נקרא שערי שאול (ישעיה ל"ח) שבדרכו הולכים אל הקבר:
 

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יד) "חננני ה' ראה עניי" כו'. רוח הקדש תשיב אמריה, כאילו ישראל סובלי הגלות מדברים ואומרים "חננני ה'" חנינה כפולה שהוא בישועת השכינה ובישועת ישראל. ומה שאני עושה עיקר אינו על עצמי שאוושע מעניי, כי הלא גלותי היא לטובתי להנצל מגהינם, כי על כן אברהם בירר לנו את המלכיות (בראשית רבה מד כא), אך העיקר הוא על ישועתך, וזהו אומרו "ראה" ה' כי "עניי" אשר לי "משונאי" המשעבדים אותי, אותו העוני הוא "מרוממי משערי מות", כי במקום גהינם לבל אכנס בשערי גהינם היו לי הגליות, כמו שאמרו ז"ל (שם) שאמר לאברהם הוא יתברך יבחר לבניו בין גהינם לגליות, ובחר בגליות. אך מה שאני שש ושמח, הוא (טו) "בישועתך", היא תשועת השכינה. לא על הנוגע אלי, כי אם על הנוגע אל כבודך, שהוא "למען אספרה" אז "תהלתך" כו', אשר תגלה ותראה אז, הוא כי "אגילה בישועתך" ולא על הנוגע אלי. ובזאת אני בוטח, על דרך (בבא קמא צב א) כל המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה, כך בעשותי עיקר מתשועת השכינה אוושע אני גם כן:

<< · מ"ג תהלים · ט · יד · >>


  1. ^ *הערת המדפיס: לפנינו החי"ת בקמץ.
  2. ^ *הערת המדפיס: לפנינו החי"ת בקמץ.