מ"ג תהלים ט ז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
האויב תמו חרבות לנצח וערים נתשת אבד זכרם המה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח וְעָרִים נָתַשְׁתָּ אָבַד זִכְרָם הֵמָּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָֽאוֹיֵ֨ב ׀ תַּ֥מּוּ חֳרָב֗וֹת לָ֫נֶ֥צַח
וְעָרִ֥ים נָתַ֑שְׁתָּ
אָבַ֖ד זִכְרָ֣ם הֵֽמָּה׃
רש"י
"וערים נתשת" - כי תאמר אדום רששנו וגו' ונשוב ונבנה חרבות כה אמר ה' צבאות המה יבנו ואני אהרוס (מלאכי א)
"אבד זכרם" - אותה השעהאבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
והנכון בעיני: שהחי"ת חטוף בקמץ. ואמר רבי משה: היה ראוי להיות אבד זכרם אתה וכמוהו: יען אשר גבהת בקומה ויתן צמרתו ותתן צמרתו ולא דבר נכונה, כי כח השם בפעלים כמו מפי עליון לא תצא והטעם יציאות הרעות והטובות והם הגזרות וככה הוא יען אשר גבהת בקומה ויתן גבהך.
ולפי דעתי: כי האויב כמו הקהל חקה אחת לכם וכן הפירוש ואתה האויב, בעבור שתמו החרבות שהחרבת לנצח וערים נטשת אבד זכרם חשבת כי תמלט ושכחת כי השם לעולם ישב, ויקח הדין ממך, על כן אחריו וה' לעולם ישב והנה הוא קשור עם אבד זכרם הערים הנה מחה השם את שמו ככתוב למעלה והוא הטעם שגמל לך כמעשיך.רד"ק
וכפי שאמר שמם מחית אמר כנגד האויב: שמך נמחה כמו שנמחה שם הערים אשר החרבת, שתמו לנצח ואבד זכרם, כן אבד זכרך עתה.
ואדני אבי, זכרו לברכה, פרש: תמו חרבות החרבות שהיית עושה לא תעשה עוד.
והחכם רבי אברהם בן עזרא, זכרו לברכה, פרש (במקומו): בעבור שתמו החרבות שהחרבת, והערים שנתשת אבד זכרם, חשבת אתה כי תמלט; ושכחת כי יי' לעולם ישב.
פרוש זכרם המה: כפל הכנוי, כי היה די במ"ם זכרם.
או פרושו: אבד זכרם עד שיאמרו הרואים: לא המה אלה הערים שהיו בנויות.
ולזה הפרוש יהיה פרוש המה בתמיה.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"נתשת" - ענין עקירה והריסה כמו לנתוש ולנתוץ (ירמיהו א')
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
אלשיך