מ"ג תהלים ט ה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי עשית משפטי ודיני ישבת לכסא שופט צדק

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶדֶק.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־עָ֭שִׂיתָ מִשְׁפָּטִ֣י וְדִינִ֑י
  יָשַׁ֥בְתָּ לְ֝כִסֵּ֗א שׁוֹפֵ֥ט צֶֽדֶק׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"משפטי ודיני" - תיבות כפולות במקרא ואין חילוק ביניה' כמו עדי וסהדי במרומים (איוב טז) עצמיו אפיקי נחושה גרמיו כמטיל ברזל (שם מ)

"משפטי ודיני" - בשמים

"ישבת לכסא" - כסא המשפט

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי" אחר אשר "עשית משפטי ודיני", שבעת שבאו להלחם בי רבת ריבי ועשית משפטי להומם במלחמה, מאז לא קמת מן כסא המשפט רק "ישבת לכסא", רצה לומר שנשארת יושב על כסא המשפט אתה "שופט צדק", שהגם שתחלה לא עשית משפט לעמים אשר השמידם, אחר שהתחלת לשפטו לא עמדת מכסא משפט עד שגזרת עליו דין של כליה, ועל ידי זה.


ביאור המילות

"משפטי ודיני". המשפט בדבר מבואר, והדין בדבר שיש בו טענות ומענות, והדין יציין גם כן שמוע הטענות ומענות, והמשפט מציין גמר הדין (כנ"ל ז' ט') שאתה שומע טענותי וגומר הדין. וגם ר"ל שאתה הטוען בעדי והעושה המשפט והגמר:

"ישבת לכסא". אחר ישיבה בא מלת על, והלמ"ד מורה על השארת הישיבה שלא ישנה מקומו, שבי לארץ אין כסא (ישעיה מ"ז) ונקתה לארץ תשב, ישבו לארץ ידמו, גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך. רצונו לומר ישארו יושבים:

 

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ה) "כי" הנה "עשית משפטי" ששפטתי אני באומרי "חי יהוה, כי בן מות האיש העושה זאת(שמואל ב יב, ה) וחייבתני מיתה, ואחר כך עשית "דיני" שדנתני להחליפני בבני זה ולא נשאר חיוב מות עלי כאומרך לא תמות אפס כו' "הבן הילוד לך מות ימות(שמואל ב יב, יד):

ואין לומר כי אתה ה' מדת הרחמים שאני דובר בך, ויתרת, והוא ענין מאמרם ז"ל (ויקרא רבה כד ב) על פסוק: "ה' נתן וה' לקח(איוב א, כא), כי הקב"ה כשנותן הטובה, ה' נתן, ואינו נמלך בבית דינו, אך על הרעה נמלך, וזהו וה' לקח, שהוא ובית דינו כדי ליקח שהוא על הרעה. ובזה יאמר, הנה אין לאויבי פתחון פה לומר שהטובה שעשית לי במחילת חטאי שלא אמות, היה ויתור של מדת רחמים, ושעוד יד מדת הדין נטויה היום או למחר לקטרג עלי, כי הלא בזה אתה ה' בעל הרחמים, "ישבת" עם בית דינך וחייבתני מות כענין וה' לקח, אלא שאח"כ באומרי חטאתי מזגת הדין עם בית דינך ונתת תחתי את הילד הזה. וזהו "ישבת לכסא" כו' לומר "ישבת" שהוא ישיבת דיינות "לכסא" הוא בית דינך כנודע, ואז "שופט צדק" שמזגת הדין שהוא שורת הדין נוטה אל צדקה כמדובר, נמצא שלא נשאר לאויבי מקום לומר שעודני חייב:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי עשית" - הלא רבות פעמים עשית משפטי וישבת בכסא לשפוט אויבי

מצודת ציון

"משפטי ודיני" - להתמדת הדבר כפל במ"ש

"לכסא" - כמו בכסא ובא הלמ"ד במקום הבי"ת וכן כי בוחר אתה לבן ישי (שמואל א כ') ומשפטו בבן ישי

<< · מ"ג תהלים · ט · ה · >>