מ"ג תהלים ג ו


<< · מ"ג תהלים · ג · ו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אני שכבתי ואישנה הקיצותי כי יהוה יסמכני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי יְהוָה יִסְמְכֵנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָאִ֫ישָׁ֥נָה
  הֱקִיצ֑וֹתִי כִּ֖י יְהֹוָ֣ה יִסְמְכֵֽנִי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אני שכבתי ואישנה" - לבי אטום בדאגה ופחד "הקיצותי" - מדאגתי כי בטחתי כי ה' יסמכני

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אני" — לבטח אשכבה ואישן, בלילה שהיתה למחרת המלחמה. ויש אומרים, כי בנפול מזל האדם הוא דומה לישן, ובהתעורר המזל להיטיב לו דומה למקיץ.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אני שכבתי ואישנה שכבתי בבטח ואישן בשלום כאדם שאין לו פחד.


הקיצותי ואינני נבהל כאדם הישן מתוך הצרה שהוא נבהל בהקיצו, כי בעודו ישן יראה חלומות רעים כמו שחושב בלבו מפחדו.

ולמה אני בוטח בך כל כך? כי ידעתי כי יהוה יסמכני: כי כן ראיתי בחלום.

ובדרש (מדרש שוחר טוב במקומו): אני שכבתי מן הנבואה, ואישנה מרוח הקדש, הקיצותי על ידי חושי הארכי, כי יי' יסמכני על ידי נתן הנביא.

רצונו לומר: כי דוד נסתלקה ממנו רוח הקדש מפני העצבון והפחד שהיה בו; ורוח הקדש אינה שורה אלא מתוך שמחה (בבלי שבת ל ב; פסחים קיז א).

וכשראה חושי הארכי שמח בו שידע שהוא יפר לו עצת אחיתופל והקיץ ושרתה עליו רוח הקדש, ואמר: כי יי' יסמכני על ידי נתן הנביא שאמר לו: גם יי' העביר חטאתך לא תמות (שמואל ב יב יג).

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הקיצותי" - הערה משינה 

מצודת דוד

"הקיצותי" - ר"ל הפגתי צערי בזוכרי אשר ה' יסמכני

"אני שכבתי" - כשאני שוכב ונרדם מגודל הצער

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אני שכבתי", מזכיר מה שסופר שם שאחיתופל יעץ לאבשלום שיבחר שנים עשר אלף איש וירדוף אחרי דוד בלילה בעוד שהוא ישן יגע ורפה ידים ויחריד את אנשיו ויכה את דוד לבדו, וחושי הארכי הפיר עצתו, ואמר שדוד לא יישן ולא ילין את העם, והיה עצתו שימתין אבשלום עד שיתאספו אליו כל ישראל וילחמו עם דוד ברוב עם, והכתוב מעיד שם שעצת אחיתופל היתה עצה טובה, כי אם היה עושה כן היה מוצא את דוד ישן ויעף והיה הורגו, רק שה' סבב זאת להפר את עצת אחיתופל להציל את דוד, ואחיתופל ראה כי לא נעשתה עצתו ויצו אל ביתו ויחנק, וחושי הודיע כל זאת לדוד וזה שכתוב "ואני שכבתי ואישנה", רצה לומר באמת לא היה כמ"ש חושי הארכי שלא אישן בין העם רק אשמר מפני אבשלום, כי באמת שכבתי וגם ישנתי, ואם היה נעשה כעצת אחיתופל לא הייתי מקיץ עוד, כי הייתי נהרג בלילה הזאת. ובכל זאת "הקיצותי", וזה היה "כי ה' יסמכני" במה שהפיר את עצת אחיתופל, ומעתה.  

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אני שכבתי וגו'". אמר, הנה לי עוד הוראת בטחון כי ה' יהיה עמי. כי הלא, מי שהוא בתמהון לבב כמוני בברחי מפני אבשלום, לא יוכל לישן. אך אני "שכבתי" באותו לילה "ואישנה", ולא נדדה שנתי. ועוד, כי הנה "הקיצותי" - לזמר בלילה מזמור זה שאני אומר אשר היתה ההקצה "כי ה' יסמכני". והוא כמאמרי חכמי האמת, כי באמרו מזמור לדוד, הוא כי השכינה מקדמת לעוררו ולהכינו לזמר, ומזמור זה כך הוא שאומר מזמור לדוד ולא לדוד מזמור. בזה יאמר, במה ש"הקיצותי", שהיה ע"י "כי ה' יסמכני". שהקיצני ויעוררני להשפיע בי שפע וסמך וחיזוק.

או התכת התיבות במה ש"הקיצותי", שהיה ע"י התעוררות עליון יראה "כי ה' יסמכני":

או יאמר, הנה לי עוד טענה אל בטחוני לינצל. כי הלא "אני שכבתי וכו'" לומר מצד הנפש (תהלים ג ז): "לא אירא", כי הלא אני שכבתי במות אדם הראשון כי נפש אחת המה. "ואישנה" עד באתי לעולם שהוא יותר מאלפים שנה, ועתה "הקיצותי", בודאי שלא על חנם הביאני ה'. אם לא "כי ה' יסמכני" - להשתלם, ואין ריקה נפשי מזכיות באופן שנפשי לא תדחה. וא"כ גם אם ימיתוני אין פחד מן הנפש כי שלום לה ולא יוכלו להצר רק לגוף:

<< · מ"ג תהלים · ג · ו · >>