אבן עזרא על תהלים ג

פסוק א

"מזמור לדוד בברחו" — רצה הגאון רב סעדיה לקשור כל המזמורים זה עם זה, ואמר אחר "רגשו גוים" (תהלים ב א), כי יקרה להם כמקרה אבשלום. ואין יכולת במפרש לקשור ככה. וזה המזמור הוא כתוב בספר הראשון, כי חמשה ספרים הם, על כן אין לתמוה אם מצאנו בחמישי (תהלים קמב א): "בהיותו במערה תפלה" שהיה קודם דבר אבשלום. ומזמור בדרך נבואה, שהתנבא שהוא ינצח על ויענני מהר קדשו, כתפילת יונה (יונה ב ח): "ותבא אליך תפילתי".

פסוק ב

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

"ה' מה" — בלשון הקודש נופל על דבר נכבד ונבזה, כמו (תהלים קד כד): "מה רבו מעשיך"; (תהלים ח ה): "מה אנוש כי תזכרנו". ובמקום הזה לתימה. וישראל נחלקו בו לג' חלקים: יש מהם 'צרים', כבני בנימין, ויש מהם 'קמים', והם בנו ועמשא וקרובים, ויש אחרים, אומרים כי נפל ולא יוסיף קום.

פסוק ג

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

"לנפשי" — 'בעבור נפשי', כדרך (שמות יד ג): "ואמר פרעה לבני ישראל"; (בראשית כ יג): "אמרי לי אחי הוא".

"ישועתה" — שנים סימנים לשון נקבה, דרך צחות, כמו (שמות טו טז): "אימתה"; (תהלים קכ א): "בצרתה".

והזכיר על נפשו לו, כמו (ישעיהו לב ו): "להריק נפש רעב".

ורבים יפרשו סלה כמו לנצח, ואיננו נכון. ומתרגם ספר תהלות לאחרים אמר כי מלת סלה אין לה טעם, רק היא לתיקון טעם הניגון; והעד, כי לא תמצא זאת המלה בכל המקרא כי אם בתפילת חבקוק שלושה, שהוא כדרך תהילות, (חבקוק ג א): "על שגיונות" כמו (תהלים ז א): "שגיון לדוד"; (חבקוק ג יט): "למנצח בנגינותי". והנה יהיה פירוש סלה לנצח? וכתוב (תהלים פא ח): "על מי מריבה סלה", ופעם אחת היתה! גם כתוב (חבקוק ג ג): "וקדוש מהר פארן סלה". ויש אומרים כי סלה שב אל וקדוש. ועוד כתיב (חבקוק ג יג): "ערות יסוד עד צואר סלה". והנכון, כי טעם סלה כמו 'כן הוא' או 'ככה' ו'אמת הדבר', ונכון הוא.

פסוק ד

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

"ואתה. מגן" — שם ואינו פועל כי היה ראוי להיותו על משקל (ירמיהו כא ד): "הנני מיסב" וטעם מגן שהוא לא בא במלחמה וטעם כבודי כי כל המנצח יש לו כבוד.

פסוק ה

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

"קולי" — והטעם אני לא אבוא במלחמה רק ארים קולי בתפלה. "מהר קדשו" — בעבור הארון שהיה בציון נקרא הר הקודש וזה קודם דבר ארונה היבוסי.

פסוק ו

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

"אני" — לבטח אשכבה ואישן, בלילה שהיתה למחרת המלחמה. ויש אומרים, כי בנפול מזל האדם הוא דומה לישן, ובהתעורר המזל להיטיב לו דומה למקיץ.

פסוק ז

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

"שתו עלי" — כמו (ישעיהו כב ז): "שות שתו השערה" כמו נלחמו. ויש שפירשו השתות והטעם כמו רשתות על כן מלת סביב.

פסוק ח

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

"קומה" — דע כי שם הפועל הוא בכל פעל עבר או עתיד ואע"פ שאיננו פעמים כתוב כמו (במדבר כג כ): "וברך ולא אשיבנה" והטעם וברך ברכה וככה (משלי טו כב): "וברוב יועצים עצה תקום" וככה כי הכית את כל אויבי מכת לחי או תחסר אות בי"ת כמו (מלכים ב יב יא): "הנמצא בית ה'" (שמות כ י): "כי ששת ימים עשה" והנה הוא בלחי וטעם (ו)שיני רשעים כנגד רבים אומרים לנפשי. אז יתברר לכל כי —

פסוק ט

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

"לשם הישועה" — כי הוא יושיע מי שיחפוץ בו וטעם על עמך הם הנלחמים בעבור דוד כי הם עם ה' באמת ולא ככה העוזרים לבן לקשור על אביו והנה התפלל שיברכם השם ולא יפקד מהם במלחמה איש או התנבא.

<< · אבן עזרא על תהלים · ג · >>