אבן עזרא על תהלים ג
<< · אבן עזרא על תהלים · ג · >>
תוכן עניינים
פסוק א (כל הפסוק)
"מזמור לדוד בברחו" — רצה הגאון רב סעדיה לקשור כל המזמורים זה עם זה, ואמר אחר "רגשו גוים" (תהלים ב א), כי יקרה להם כמקרה אבשלום. ואין יכולת במפרש לקשור ככה. וזה המזמור הוא כתוב בספר הראשון, כי חמשה ספרים הם, על כן אין לתמוה אם מצאנו בחמישי (תהלים קמב א): "בהיותו במערה תפלה" שהיה קודם דבר אבשלום.
ומזמור בדרך נבואה, שהתנבא שהוא ינצח על ויענני מהר קדשו, כתפילת יונה (יונה ב ח): "ותבא אליך תפילתי".פסוק ב (כל הפסוק)
"ה' מה" — בלשון הקודש נופל על דבר נכבד ונבזה, כמו (תהלים קד כד): "מה רבו מעשיך"; (תהלים ח ה): "מה אנוש כי תזכרנו". ובמקום הזה לתימה.
וישראל נחלקו בו לג' חלקים: יש מהם 'צרים', כבני בנימין, ויש מהם 'קמים', והם בנו ועמשא וקרובים, ויש אחרים, אומרים כי נפל ולא יוסיף קום.פסוק ג (כל הפסוק)
"לנפשי" — 'בעבור נפשי', כדרך (שמות יד ג): "ואמר פרעה לבני ישראל"; (בראשית כ יג): "אמרי לי אחי הוא".
"ישועתה" — שנים סימנים לשון נקבה, דרך צחות, כמו (שמות טו טז): "אימתה"; (תהלים קכ א): "בצרתה".
והזכיר על נפשו לו, כמו (ישעיהו לב ו): "להריק נפש רעב".
ורבים יפרשו סלה כמו לנצח, ואיננו נכון. ומתרגם ספר תהלות לאחרים אמר כי מלת סלה אין לה טעם, רק היא לתיקון טעם הניגון; והעד, כי לא תמצא זאת המלה בכל המקרא כי אם בתפילת חבקוק שלושה, שהוא כדרך תהילות, (חבקוק ג א): "על שגיונות" כמו (תהלים ז א): "שגיון לדוד"; (חבקוק ג יט): "למנצח בנגינותי". והנה יהיה פירוש סלה לנצח? וכתוב (תהלים פא ח): "על מי מריבה סלה", ופעם אחת היתה! גם כתוב (חבקוק ג ג): "וקדוש מהר פארן סלה". ויש אומרים כי סלה שב אל וקדוש. ועוד כתיב (חבקוק ג יג): "ערות יסוד עד צואר סלה". והנכון, כי טעם סלה כמו 'כן הוא' או 'ככה' ו'אמת הדבר', ונכון הוא.פסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
"קולי" — והטעם אני לא אבוא במלחמה רק ארים קולי בתפלה.
"מהר קדשו" — בעבור הארון שהיה בציון נקרא הר הקודש וזה קודם דבר ארונה היבוסי.