מ"ג תהלים ב ד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יוֹשֵׁ֣ב בַּשָּׁמַ֣יִם יִשְׂחָ֑ק
אֲ֝דֹנָ֗י יִלְעַג־לָֽמוֹ׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
אמר הגאון כי טעם ישחק, שישימם לשחוק וללעג. והנכון, שהשם ברא הגשם שהוא העצם, והצורות שהם מקרים, כל אשר יעשה האדם או יצייר צורות חיות. ושמו נשגב לבדו מהיותו ביסוד, ואף כי במקרה, רק בעבור שהמדבר אדם, וככה השומע, דברה תורה כלשון בני אדם להבין השומע. וככה עשו שהארץ כדמות אדם, (במדבר טז לב): "ותפתח הארץ את פיה"; (ירמיהו ו כב): "מירכתי ארץ".
ולמו, כמו 'להם'. ומלת לעג לעולם עם אות למ"ד, כמו (תהלים כב ח): "ילעיגו לי", על כן (תהלים פ ז): "ואויבינו ילעגו למו" דרך כינוי, כאשר אפרש.רד"ק
ובאמרו: ישחק וילעג על האל יתברך הוא על דרך משל כלשון בני אדם שישחק האדם וילעג למי שבוזה אותו ואינו נחשב בעיניו לכלום.
וכן: ואתה יי' תשחק למו תלעג לכל גוים (תהלים נט ט) ; אדני ישחק לו כי ראה כי יבא יומו (תהלים לז יג).
ובאמרו: יושב בשמים ענין יושב עומד, כמו ואתה יי' לעולם תשב (תהלים קב יג).
וכן כל ישיבה שנמצאת על האל יתברך כמו הישבי בשמים (תהלים קכג א) ; המגביהי לשבת (תהלים קיג ה).
ובאמרו: בשמים לפי שהם קימים ועומדים לעד לא יפסקו אישיהם כמו אישי הארץ.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"יושב בשמים" - כאומר הלא ה' יושב הוא בשמים ממעל ואפילו חלש למעלה לגבור יחשב ומכ"ש גבור למעלה וא"כ הלא ישחק על עצתם וילעג עליהם וכפל הדבר במ"ש
מצודת ציון
"למו" - להם ר"ל עליהםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •