מ"ג תהלים ב ד


<< · מ"ג תהלים · ב · ד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יוֹשֵׁ֣ב בַּשָּׁמַ֣יִם יִשְׂחָ֑ק
  אֲ֝דֹנָ֗י יִלְעַג־לָֽמוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ישחק ילעג ידבר" - לשון הוה הם משמשין

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יושב" — בעבור שהזכיר יתיצבו מלכי ארץ, אמר כנגדם יושב בשמים, שהם למעלה על האדם.

אמר הגאון כי טעם ישחק, שישימם לשחוק וללעג. והנכון, שהשם ברא הגשם שהוא העצם, והצורות שהם מקרים, כל אשר יעשה האדם או יצייר צורות חיות. ושמו נשגב לבדו מהיותו ביסוד, ואף כי במקרה, רק בעבור שהמדבר אדם, וככה השומע, דברה תורה כלשון בני אדם להבין השומע. וככה עשו שהארץ כדמות אדם, (במדבר טז לב): "ותפתח הארץ את פיה"; (ירמיהו ו כב): "מירכתי ארץ".

ולמו, כמו 'להם'. ומלת לעג לעולם עם אות למ"ד, כמו (תהלים כב ח): "ילעיגו לי", על כן (תהלים פ ז): "ואויבינו ילעגו למו" דרך כינוי, כאשר אפרש.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

יושב בשמים ישחק, אדני ילעג למו: לפי שאמר, כי הם נוסדו יחד על יי' לבטל דברו, אמר: כי הוא יושב בשמים וישמע דבריהם וישחק וילעג להם.

ובאמרו: ישחק וילעג על האל יתברך הוא על דרך משל כלשון בני אדם שישחק האדם וילעג למי שבוזה אותו ואינו נחשב בעיניו לכלום.

וכן: ואתה יי' תשחק למו תלעג לכל גוים (תהלים נט ט) ; אדני ישחק לו כי ראה כי יבא יומו (תהלים לז יג).

ובאמרו: יושב בשמים ענין יושב עומד, כמו ואתה יי' לעולם תשב (תהלים קב יג).

וכן כל ישיבה שנמצאת על האל יתברך כמו הישבי בשמים (תהלים קכג א) ; המגביהי לשבת (תהלים קיג ה).

ובאמרו: בשמים לפי שהם קימים ועומדים לעד לא יפסקו אישיהם כמו אישי הארץ.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"למו" - להם ר"ל עליהם 

מצודת דוד

"יושב בשמים" - כאומר הלא ה' יושב הוא בשמים ממעל ואפילו חלש למעלה לגבור יחשב ומכ"ש גבור למעלה וא"כ הלא ישחק על עצתם וילעג עליהם וכפל הדבר במ"ש

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יושב", שיעור הכתובים למה רגשו גוים וכו' יתיצבו מלכי ארץ ובכל זאת יושב בשמים ישחק ואינו מענישם? - משיב מה "שיושב בשמים ישחק" הוא כי בזה "ילעג למו", ורצה לומר עפמ"ש טוב כעס משחוק טוב כעס שהקב"ה כועס על הצדיקים בעולם הזה משחוק שהקב"ה משחק על הרשעים, כי השחוק יש לו ענין מיוחד מבכל המדות שבכל המדות לא יתראה שינוי בין הפועל והמתפעל, הפועל יכעס והמתפעל יקבל עונש, הפועל ירחם והמתפעל ירוחם, לא כן השוחק על רעהו, הפועל שוחק ונדמה שטוב לבו, והמתפעל יקבל בושה וכלימה, וע"כ המשיל בזה את הצלחת הרשעים, שהגם שנראה שה' שוחק ואינו כועס עליהם, הם מקבלים בזה אך כלימה וחרפה במה שיגדל עונשם פתאום כשיתמלא סאתם, כמ"ש בושה אמכם מאד וכו' הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה, וז"ש מה שנראה שיושב בשמים ישחק ואינו מענישם הוא מצד שילעג למו, (וע"כ קראו תחלה יושב בשמים שזה ציור על שנראה כאילו מסתיר פנים ועל השמים כבודו ובלתי משגיח אבל מצד שהוא אדון כל הארץ ילעג למו):

ביאור המילות

"ישחק ילעג", השחוק יהיה לפעמים דרך שמחה ולפעמים דרך לעג וכשבא אחריו מלת "על" הוא לעג, ובכל זאת לעג גדול משחוק, שמתכוין ללעוג והשחוק יהיה מעצמו, וכשבא סתם או עם מלת אל יהיה לפעמים דרך שמחה, ושחקתי לפני ה', אשחק אליהם לא יאמינו:
 

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

לזה משיבה רוח הקדש ואומרת: "יושב בשמים ישחק כו'". לומר, כעת ישמע וישחק. אך אז לעתיד: "ידבר אלימו באפו כו'", והוא במה שידענו כי בחרבן השם הגדול השורה עם שכינתו בב"ה בבית המקדש נסתלק לשמים, אך שכינה שהיא שם אדנות לא זזה מכותל מערבי. ועל שתי שמות אמר כי השם הגדול ה"יושב בשמים, ישחק". ואדני, הוא שכינה שלא נסתלקה לשמים, שם אדנות זה, "ילעג למו". שהוא יותר מגדר שחוק באמרו החנם נותרתי למטה אם לא שאף "גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים" (ויקרא כ"ו, מ"ד) וזהו שנכתב פה שם אדנות:

<< · מ"ג תהלים · ב · ד · >>