אבן עזרא על תהלים ב
<< · אבן עזרא על תהלים · ב · >>
פסוק א
פסוק ב
ונוסדו – מגזרת סוד והנה על דרך (תהלים לה א): "ריבה ה' את יריבי" שהוא מגזרת רב והוא מעלומי העי"ן ריב, וכן סוד מגזרת סיד. ויו"ד יריבי הפוך והוא תאר חסר. או הוא מטעם יסוד על דעת האומר שזה המזמור שאמר המשורר נאמר על דוד או הוא התנבא על עצמו הנה מצאנו גוים רבים היו תחת יד דוד ואם על המשיח הדבר יותר ברור.
וטעם על ה', שיצאו מתחת יד שקול הדעת שנטע השם בלב כל אדם.
"ועל משיחו" — שלא יכחישו לו ויסורו אל משמעתו לתת לו מס.פסוק ג
פסוק ד
אמר הגאון כי טעם ישחק, שישימם לשחוק וללעג. והנכון, שהשם ברא הגשם שהוא העצם, והצורות שהם מקרים, כל אשר יעשה האדם או יצייר צורות חיות. ושמו נשגב לבדו מהיותו ביסוד, ואף כי במקרה, רק בעבור שהמדבר אדם, וככה השומע, דברה תורה כלשון בני אדם להבין השומע. וככה עשו שהארץ כדמות אדם, (במדבר טז לב): "ותפתח הארץ את פיה"; (ירמיהו ו כב): "מירכתי ארץ".
ולמו, כמו 'להם'. ומלת לעג לעולם עם אות למ"ד, כמו (תהלים כב ח): "ילעיגו לי", על כן (תהלים פ ז): "ואויבינו ילעגו למו" דרך כינוי, כאשר אפרש.פסוק ה
פסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
"בשבט ברזל" — החרב.
"תנפצם" — הפך רגשו גוים.פסוק י
פסוק יא
פסוק יב
והנה פירוש בר, כמו (משלי לא ב): "מה ברי ומה בר בטני", וכן כתוב בני אתה. ומנהג גוים בעולם לשום ידיהם תחת יד המלך, כאחי שלמה, או העבד תחת ירך אדוניו, או לנשק את המלך; וזה המנהג עד היום בארץ הודו.
ופן יאנף שב אל השם, הנזכר בפסוק הראשון, ואם הוא רחוק, כמו (שמות טו יב): "תבלעמו ארץ" איננו שב אל מלת (שמות טו יא): "מי כמוכה באלים" רק אל (שמות טו ט): "אמר אויב", וככה (במדבר י כא): "והקימו את המשכן עד בואם".
ויש אומרים כי נשקו מגזרת נֶשֶק, והטעם, נשקו כלי בר. והנה בר כמו (תהלים עג א): "ברי לבב". והיה ראוי להיותו 'בוֹר', או יהיה 'תקנו הבר' או 'כלי הבר'.
"ותאבדו דרך" — תהיו אובדים מפאת הדרך, כמו (ישעיהו א ל): "נובלת עלֶהָ", כי היא בעצמה איננה נובלת, רק עליה נובלים, כי היא מהפועלים העומדים.
ורבי משה הכהן אמר כי דרך כמו (דברים ב ה): "מדרך כף רגל". וזה רחוק, כי אין לו טעם.
"כי יבער כמעט אפו" — פועל יוצא, (תהלים פג טו): "כאש תבער יער", כדרך (דברים ד כד): "אש אוכלה". והפעולה חסר, כי אין צורך, כי חרי האף נמשל לאש.
<< · אבן עזרא על תהלים · ב · >>