רש"י על תהלים ב
<< · רש"י על תהלים · ב · >>
פסוק א
"למה רגשו גוים" - רבותינו דרשו את הענין על מלך המשיח ולפי משמעו יהיה נכון לפותרו על דוד עצמו כעין שנאמר (שמואל ב א) וישמעו פלשתים כי משחו ישראל את דוד למלך עליהם ויקבצו פלשתים את מחניהם ונפלו בידו ועליהם אמר למה רגשו גוים ונתקבצו כולם
"ולאומים יהגו" - בלבם ריק ולאומים מנחם פתר לאומים ואומים וגוים כלם קרובי עניןפסוק ב
"יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד וגו'" - ורוזנים שיניור"ש בלע"ז
"נוסדו" - לשון סוד פורקונשילרונ"ט בלע"ז ומה היא העצהפסוק ג
"ננתקה את מוסרותימו" - דישרונפרוימ"ש לויקוראנגל"ש בלע"ז אלו רצועות שקושרין העול בהם
"עבותימו" - לויקורדו"ש בלע"זפסוק ד
פסוק ה
פסוק ו
פסוק ז
"אספרה אל חוק" - אמר דוד חוק קצוב הוא ומקבל עלי לספר זאת ולהודיע
"ה' אמר אלי" - על ידי נתן וגד ושמואל
"בני אתה" - ראש לישראל הקרוין בתורה בני בכורי והם יתקיימו על ידך כמו שנאמר באבנר (שמואל ב ג יח) כה אמר ה' ביד דוד עבדי אושיע את עמי ישראל ובשבילם אתה לפני כבן שכולם תלויין בך
"אני היום" - שהמלכתיך עליהם
"ילדתיך" - להיות קרוי בני וחביב עלי כבן בשבילם כמו שנאמר (דברי הימים א יד ב) וידע דוד כי הכינו ה' למלך על ישראל וכי נשאת מלכותו בעבור עמו ישראל ומצינו במלכי ישראל החביבין לפניו שקרוין בנים כמו שנאמר בשלמה (שמואל ב ז יד) הוא יהיה לי לבן ואני אהיה לו לאב ועוד מצינו בדוד (תהלים פט כז) הוא יקראני אבי אתה אלי וצור ישועתיפסוק ח
פסוק ט
"תרועם" - תרוצצם
"בשבט ברזל" - היא החרב
"תנפצם" - תשברם והוא ל' נפוץ בכל המקרא חרס המשובר לשברים דקיםפסוק י
פסוק יא
פסוק יב
"נשקו בר" - זרזו עצמכם בבר לב (נ"א) נשקו בר גר נישמנ"ט בלע"ז ומנחם פתר אותו ל' תאוה כמו (בראשית ג) ואל אישך תשוקתך
"פן יאנף" - פן יקצוף
"ותאבדו דרך" - כענין שנאמר ודרך רשעים תאבד (לעיל א)
"כי יבער כמעט אפו" - כי ברגע מועט יבער אפו עליכם פתאום ואותה שעה אשרי כל חוסי בו יהיו ניכרים אשורי החוסים בו
<< · רש"י על תהלים · ב · >>