מ"ג תהלים א ב


<< · מ"ג תהלים · א · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי אם בתורת יהוה חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהוָה חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י אִ֥ם בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֗ה חֶ֫פְצ֥וֹ
  וּֽבְתוֹרָת֥וֹ יֶהְגֶּ֗ה יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי אם בתורת ה' חפצו" - הא למדת שמושב הלצים מביאו לידי בטול תורה

"ובתורתו יהגה" - בתחלה היא נקראת תורת ה' ומשעמל בה היא נקראת תורתו

"יהגה" - כל ל' הגה בלב הוא כד"א (תהלים יט טו) והגיון לבי (ישעיהו לג יח) לבך יהגה אימה (משלי כד ב) כי שוד יהגה לבם

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ובתורתו יהגה" — כי אין לו עסק וחפץ בהבלי העולם, רק כל חפצו בתורת השם, לעשות המצוות.

וטעם תורה, כי תורנו הדרך הישרה.

ומלת יהגה, בלב, וכמוהו (להלן מט ד): "והגות לבי תבונות"; גם בפה, כמו (להלן לה כח): "ולשוני תהגה צדקך".

ולאמרו ובתורתו יהגה, ולא נכתב 'ובה יהגה' – דרך צחות; כי הנה מלת ישראל חמש פעמים בפסוק אחד (ראו במדבר ח יט).

והזכיר יומם ולילה, כנגד ארבעה מתכונות הגוף.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי אם בתורת יהוה חפצו אמר: אם סר מדרך הרע ולא עשה טוב הנה לא השלים מעשהו ולא יאמרו עליו אשריו.

וכן אמר סור מרע ועשה טוב (תהלים לד טו) ואף על פי שאמרו רבותינו זכרם לברכה (מדרש שוחר טוב במקומו): ישב אדם ולא עשה עברה נותנין לו שכר כעושה מצוה; הם גם כן פרשו (שם): והוא שבא דבר עברה לידו ונצל ממנה שנאמר סור מרע ועשה טוב, סור מרע על מנת לעשות טוב: וכן הוא אומר (תהלים קיט ג) אף לא פעלו עולה בדרכיו הלכו.

והם חשבו מי שכבש יצרו למעשה כאלו עשה מצוה כיון שבאה לידו העברה; וכן הוא מה שאמר: אף לא פעלו עולה וגומר: אף על פי שלא פעלו עולה צריך שילכו בדרכיו ויעשו מעשה טוב.

וכן אמר: אשרי האיש אשר לא הלך; אלא מה יעשה? בתורת יי' חפצו.

ובכלל החפץ הלמוד והמעשה כמו עשות חפצך (ישעיהו נח יג) ולא יכשר המעשה מבלי הלמוד.


ובתורתו כפל בתורתו כמו נח נח ג' פעמים בפסוק אחד (בראשית ו ט) וה' פעמים ישראל בפסוק אחד (במדבר ה יט) ואחרים זולתם; כי כן דרך לשון עברי.

ואמרו (המדקדקים והמפרשים במקומות אין מספר): כי הוא דרך צחות.

ורבותינו זכרם לברכה דרשו (בבלי עבודה זרה יט א): בתחלה נקראת תורת יי' ולבסוף שנתחזק בה ללמוד נעשית תורתו ונקראת על שמו.

ופרוש יהגה בלבו כמו הגיון לבי לפניך (תהלים יט טו) ; כי כבר זכר הלמוד והמעשה: ועתה זכר כונת לבו ומחשבתו, שתהיה היום והלילה מחשבתו על התורה ועל המצות.

ולפיכך צוה עליהן בכל מעשה אשר יעשה.

כמו שאמרו (אבות פרק א משנה ג): וכל מעשיך יהיו לשם שמים.

ובתורתו יהגה יומם ולילה שיתעסק בלמוד.

ואמרו בדרש (מדרש שוחר טוב במקומו): וכי אפשר להגות יומם ולילה? מלאכתו ואומנותו היכן ומתי יעשה? אלא כל המקים מצות תפלין מעלה עליו הכתוב כאלו למד יומם ולילה.

ומהם אמרו (שם): כל הקורא קריאת שמע שחרית וערבית.

ואנחנו נאמר על דרך הפשט: אם נפרש יהגה בלמוד הפה, יהיה פרוש יומם ולילה: כל עת שיהיה פנוי מעסקי מחיתו בין מן היום בין מן הלילה.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ובתורתו" - בכל עת יחשוב להתבונן במה שהמציא בלבו טעמים וציצים פרחים לתורה

"כי אם" - לא סוף הדבר שחדל ונזהר מעצת רשע כ"א עשה גם את הטוב כי כל חפצו היה בתורת ה' 

מצודת ציון

"יהגה" - פעם תשמש ענין מחשבה כמ"ש והגיון לבי (לקמן י"ט) ופעם תשמש ענין דבור כמ"ש ולשוני תהגה (לקמן ל"ה)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי אם", אולם לא די במניעת הרע לבד כי מתנאי האושר שיעשה טוב, ולא שיעשה טוב נימוסי לבד כהפילוסופים שבדו דתות לעצמם, רק שישמור "תורת ה'" ומצותיו, וגם באר שמתנאי עשיית הטוב שיעשהו בעבור שהוא טוב ובעבור מצות ה' לבד, לא בעבור פניות אחרות שיקוה להשיג עבור עבודתו שכר ותועלת, שאז אין חפצו "תורת ה'" רק הערב והמועיל שמקוה שכר עבודתו, ע"כ על כן התנה "כי אם בתורת ה' חפצו", והנה שלמות הזה מתחלק לשנים:
  • שלמות העיון
  • ושלמות המעשה,

שלמות העיוני נקרא "תורת ה'", כי היא תורהו דעת ה' ודרכיו ואמתתו, אבל חלק זה לא ישיגהו האדם עד תכליתו, ודי אם "בתורת ה' חפצו" ומאוייו ומשתדל להשיגו ודורש אחריו, הגם שלא ישיגהו ופניו לא יראו.
ושלמות המעשי הוא תורת האדם, היא תלמדהו את אשר יעשה או לא יעשה, וזה נקרא "תורתו", ובחלק זה "יהגה יומם ולילה" ללמוד על מנת לעשות:

ביאור המילות

"בתורת ה'... ובתורתו", היה לו לומר "ובה יהגה", וכבר בארתי באילת השחר (כלל קל"ח) ששם הנכפל יורה לפעמים ששם השני אינו השם הראשון, ואמרו חז"ל (ע"ז דף י"ט): משעמל בה נקראת תורתו, וכפי דברי במ"ש בתורתו מדבר מתורה המעשיית המיוחדת לאדם להגות בה ולדעת את המעשה ואת דרכי האמונה, ו"תורת ה'" היא התורה הצפונה, סודותיה ותעלומותיה, שלא כל אדם יהגה בהם, שאין מוסרים הסודות רק להראוים לזה, ורק חפצו ותשוקתו אליה. "יהגה", ההגיון הוא הממוצע בין הדבור והמחשבה, וכשבא על המחשבה מציין ההתבוננות להוציא דבר מדבר, ובזה משתתף עם פעל הגה שמורה הוצאה, "הגו סגים מכסף" (משלי כ"ה):
 

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ואמר: "כי אם בתורת ה' כו'" לומר, הנה עד פה תבא מדרגת הסר מרע, כי מאושר יאמר לו בלבד, כי יש לו אושר. מה כ"א כי אם נוסף על זה גם יהיה לו עשה טוב בבחינות אלו: ש"בתורת ה' חפצו" - בהרהור, "ובתורתו יהגה" - שהוא דבור. וגם הוא מעשה היותו יגע בה "יומם ולילה" אושרו גדול הימנו כי "והיה כעץ שתול כו'". והתכת הכתוב, כי הנה בתורה יש בחינה מתייחסת אליו יתברך והיא בחי' סודה, ויש מתייחסת אל האדם והיא פשטה. והנה השיג האדם הסוד לא כל אדם זוכה, אך יחוייב כי גם שלא ישיג אותה יהיה חפצו בה ולא יבצר ממנו דבר מה. ועל זה אמר: "בתורת ה' חפצו", ועל בחינת הפשט אמר: "ובתורתו יהגה" שהוא בתורתו של האיש הנזכר המתייחסת אליו "יהגה יומם ולילה":

<< · מ"ג תהלים · א · ב · >>