אילת השחר (מלבי"ם)/כלל קלח

ופעמים רבים דרשו שהשם הנשנה אינו השם הראשון ממש.

כמו שדרשו "והקריבו את הדם, וזרקו את הדם" -- אף שנשפך מן הכלי על גבי הרצפה. יכול אפילו נשפך מצוואר בהמה על גבי הרצפה? ת"ל הדם. רוצה לומר שממה שלא אמר "וזרקוהו" בכינוי משמע שהוא שם אחר, שאינו הדם הנזרק שהוא הדם שבכלי. אולם דרך הלשון ששם חדש שלא נזכר יבוא בלא ה"א הידיעה (וכמו שביארתי זה (צו ס' קכח) כי הה"א מציין השם שכבר נזכר ונודע), ולכן מוכיח שבצד אחד הוא הדם הנזכר -- שהתקבל בכלי, ומצד אחר הוא דם אחר כיוון שנשפך מן הכלי (ויקרא ס' מא)
וכן דריש בכזה מה שכתוב "ראש העולה" (ויקרא ס' ל)
"והפשיט את העולה" (ויקרא ס' מו),
"ואש המזבח" -- מזבח אחר (צו ס' ו),
"עור העולה" -- אף שלא עולת איש (צו ס' פז)
"ושרפת את הנותר" -- כל נותר (צו ס' קכז)
"והיה במקור השחין" -- שחין אחר (תזריע ס' צז, תזריע ס' צח),
"והנה אין בבהרת" -- בהרת אחר (תזריע ס' קיד)
"נרפא הנתק" -- נתק אחר (תזריע ס' קלט)
"כי פשה הנגע" -- נגע אחר (תזריע ס' קסה)
וכן עוד (מצורע ס' פז, וסימן קה, וסימן קנז . אמור ס' קפא, וסימן רו . בחוקותי ס' פד, בחוקותי ס' צב)