מ"ג שמות לה ג



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־תְבַעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
לָא תְבַעֲרוּן אִישָׁתָא בְּכֹל מוֹתְבָנֵיכוֹן בְּיוֹמָא דְּשַׁבְּתָא׃
ירושלמי (יונתן):
עַמִּי בְּנֵי יִשְרָאֵל לָא תְבַעֲרוּן אֵישָׁתָא בְּכָל אֲתַר מוֹתְבָנֵיכוֹן בְּיוֹמָא דְשַׁבַּתָּא:
ירושלמי (קטעים):
לָא תְבַעֲרוּן אֵשָׁתָא בְּכָל אָתַר בֵּית מְדוֹרֵיכוֹן בְּיוֹמָא דְשַׁבַּתָּא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תבערו אש" - (סנהדרין לה יבמות ו) יש מרבותינו אומרים הבערה ללאו יצאת וי"א לחלק יצאת

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ – יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים: הַבְעָרָה לְלָאו יָצָאת, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לְחַלֵּק יָצָאת (שבת ע' ע"א).

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

לא תבערו אש: לפי שבימים טובים כתוב אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם, שם הותרה הבערת אש לאפות ולבשל, אבל בשבת כתוב את אשר תאפו אפו מבעוד יום, ואת אשר תבשלו בשלו, לכך מזהיר כי בשבת לא תבערו אש למלאכת אוכל נפש וכל שכן שאר מלאכות שאסורין אפילו ביום טוב:
ולקטורת: לצורך קטורת תביאו הסמים:


רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" - ענין הכתוב הזה ודאי לאסור בשבת גם מלאכת אוכל נפש כי אמר כל העושה בו מלאכה יומת ופירש שלא יבערו גם אש לאפות לחם ולבשל בשר כי האש צורך כל מאכל והוצרך לומר כן מפני שלא אמר "העושה בו כל מלאכה" כאשר אמר בעשרת הדברות (לעיל כ י) לא תעשה כל מלאכה ואמר מלאכה סתם והיה אפשר שנוציא מן הכלל מלאכת אוכל נפש כי כן נאמר בחג המצות (דברים טז ח) לא תעשה מלאכה ואין אוכל נפש בכללו ולכך הזכיר בפירוש שאף אוכל נפש אסור בו וכלשון הזה מצאתי במדרש (מכילתא כאן) רבי נתן אומר לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת למה נאמר לפי שהוא אומר ויקהל משה את כל עדת בני ישראל שומע אני יהא רשאי להדליק לו את הנר להטמין לו את החמין ולעשות לו מדורה בשבת ת"ל לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת וזה קרוב למה שאמרנו שלא היו מלאכות הללו שהן הנאה לגופו בכלל איסור הראשון ורצה רבי נתן לומר שלא הוצרך הכתוב לאסור אפייה ובשול ושאר צרכי אוכל נפש שכבר אמר להם את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו (לעיל טז כג) אבל עדיין כל מלאכות שאדם נהנה בהן ואינן עושין אלא הנאה לגוף כגון הדלקת הנר ומדורה ורחיצת גופו בחמין יהיו מותרות כי זה מעונג שבת לכך נאמר לא תבערו אש לאסור הכל ולרבותינו עוד בו מדרש בתלמוד (שבת ע) מפני שלא אמר כל העושה בו כל מלאכה יומת או שיאמר כל המבעיר אש בכל מושבותיכם יומת אמרו שיצאת להקל בה להיותה בלאו ויש אומר שיצאה לחלק לפי שהיתה בכלל לא תעשה כל מלאכה (לעיל כ י)

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תבערו אש" אף על פי שההבערה בעצמה היא קלקול על הרוב, מכל מקום בהיותה כלי לכל המלאכות או לרובן היא אסורה בשבת:

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)

לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. הוציא הבערה מן הכלל, או כדי להתיר הבערה במקדש ולומר דווקא בכל מושבותיכם לא תבערו אבל במקדש מותר להבעיר (שבת כ, א) או כדי שלא נאמר כשם שאסר לנו כל מלאכת הבית שלנו גם בבהמ"ק כמו כן מה שמותר בבהמ"ק מותר גם בבית, קמ"ל לא תבערו בנה אב על כל המלאכות של משכן אע"פ שמותרים שם מ"מ הם אסורים בכל מושבותיכם.

ועל צד הרמז ירמוז כאן אל העונש של מחללי שבת, כדאיתא (בשבת קיט:) אמר רב אין דליקה מצויה אלא במקום חילול שבת שנאמר (ירמיה כז, יז) אם לא תשמעו לי לקדש את יום השבת וגו' והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלים ולא תכבה. אמר רב נחמן בר יצחק בשעה שאין בני אדם מצויין לכבותה פירש"י היינו בשבת, וזה"ש כאן כל העושה בו מלאכה יומת. ואמר לא תבערו אש, לא תגרמו לכם ע"י שלא תשמרו את השבת כראוי שתבער האש בכל מושבותיכם בבתים ספונים שלכם ביום השבת, בשעה שאין בני אדם מצויין לכבותה עיין כ"ז בעוללות אפרים מאמר רס"ט.

מדרש מכילתא (כל הפרק)(כל הפסוק)


ה. לא תבערו אש וגו' [למה נאמר] לפי שהוא אומר בחריש ובקציר תשבות (שמות לד). שבות מחריש בשעת הקציר (שבות מערב שביעית לשביעית. אין לי אלא) שהוא שובת מערב שביעית לשביעית. יכול כן ישבות מערב שבת (לערב שבת) [לשבת]. ועוד קל וחומר, ימה שביעית שאין חייבים עליה לא כרת ולא מיתת בית דין הרי הוא שובת מערב שביעית לשביעית. שבת שחייב עליו כרת ומיתת בית דין, דין הוא שישבות מערב שבת שבת. (או)[ולא] יהיה רשאי להדליק לו נר או להטמין לו את החמין או לעשות לו מדורה. תלמוד לומר לא תבערו אש בכל מושבותכים ביום השבת. ביום השבת אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר מערב שבת לשבת.

ו. דבר אחר לא תבערו אש בכל מושבותיכם [למה נאמר] לפי שנאמר אש תמיד וגו' (ויקרא ו). שומע אני בין בחול בין בשבת. ומה אני מקים מחלליה מות יומת, בשאר כל מלאכות חוץ מן המערכה. [או אינו אלא אף המערכה.] ומה אני מקים לא תכבה כל הימים, חוץ מן שבת. תלמוד לומר לא תבערו אש בכל מושבותיכם [בכל מושבותיבם] אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר בבהמ"ק. אמר אחד מתלמידי רבי ישמעאל, הרי הוא אומר לא תבערו. למה נאמר, לפי שהוא אומר וכי יהיה באיש חטא וגו' (דברים כא). שומע אני בין בחול בין בשבת. ומה אני מקיים מחלליה מות יומת, בשאר (כל המיתות) [המלאכות] חוץ ממיתת בית דין. או אינו אפילו במיתת בית דין, ומה אני מקיים (ותלית אותו על עץ) בשאר כל הימים חוץ מן השבת. תלמוד לומר לא תבערו אש (וגו). שרפה בכלל היתה ויצאת ללמד. מה שרפה שהיא אחת ממיתות בית דין, אינה דוחה את השבת. אף כל שאר מיתות בית דין לא ידחו את השבת.

ז. רבי (יונתן) [נתן] אומר , לא תבערו אש למה נאמר. לפי שנאמר ויקהל משה, שומע אני לא יהא חייב עד שיעבור על שלשים ותשע אבות מלאכות. תלמוד לומר בחריש ובקציר. עד שיעבור על שתים, ואם לאו אינו חייב. תלמוד לומר לא תבערו, הבערה היתה בכלל ויצאת ללמד. אלא מה הבערה מיוחדת שהיא אחת משלשים ותשע אבות מלאכות חייב עליה, אף כל שאר שלשים ותשע אבות מלאכות חייב עליה בפני עצמה.

ח. רבי (נתן) [יונתן] אומר , לא תבערו אש למה נאמר. לפי שהוא אומר (ויקהל משה) שומע אני יהא רשאי להדליק (לו) את הנר (ולהטמין לו את החמין) לעשות (לו) מדורה. תלמוד לומר לא תבערו אש ביום השבת. ביום השבת אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר ביום טוב.

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

לא תבערו אש. אמר הקב"ה אור שלי פי' של גיהנם שובת בשבילכם גם אור שלכם יהא שובת:

ה'שב'ת ו'יאמ'ר'. ר"ת וס"ת תורה שעיקר התורה בשבת כשאדם פנוי מעסקיו:

<< · מ"ג שמות · לה · ג · >>