<< · ספורנו · שמות · לה · >>

"ויקהל משה" אלה הדברים אשר צוה. מה שאמרתי למעלה, כשצויתי אתכם את כל אשר דבר ה' אתי בהר סיני הם הדברים שצוה לעשות בימי החול:


"וביום השביעי יהיה לכם קדש" ולא תעשו בו אפילו מלאכת המשכן: " כל העושה בו מלאכה יומת" אף על פי שהיא מלאכת מצוה:


"לא תבערו אש" אף על פי שההבערה בעצמה היא קלקול על הרוב, מכל מקום בהיותה כלי לכל המלאכות או לרובן היא אסורה בשבת:


"קחו מאתכם" אתם בחרו אנשים שיקבלו מאתכם תרומה לה': " כל נדיב לבו" לא ילכו גבאים לגבותה בזרוע: " יביאה את תרומת ה'" יביא הנדבה עם אותה תרומת ה' שאינה נדבה והיא תרומת בקע לגלגלת:


"את המשכן את אהלו" אותם שכבר פירש לישראל כאמרו ויצום את כל אשר דבר ה' אתו בהר סיני:


"ויבאו האנשים על הנשים" עם הנשים המתנדבות באו האנשים שלהן להסכים בנדבה, כדי שיקבלו הגבאין מהן, שאין מקבלים מן הנשים אלא דבר מועט (פרק הגוזל בתרא): " וכל איש אשר הניף תנופת זהב" ועם הנשים אשר התנדבו תכשיטי זהב בא גם כן כל איש אשר הניף תנופת זהב, כענין אמרם שורה שכלה כסף כסף, שכלה זהב זהב, לא היו מעורבים:


"טוו את העזים" מעל העזים, כדבריהם זל למען יהיה בטווי זהר נוסף, כי בהרבה מהפשוטים ימעט קצת מטוב איכותם כאשר יעקרו ממקום גדולם, כמו שיקרה בדבש. דבורים ובקאסיאה ובחלב ובזולתם: