מ"ג שמות לה ב
<< · מ"ג שמות לה · ב · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליהוה כל העשה בו מלאכה יומת
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַיהֹוָ֑ה כׇּל־הָעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת׃
תרגום
| אונקלוס: | שִׁתָּא יוֹמִין תִּתְעֲבֵיד עֲבִידְתָא וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה יְהֵי לְכוֹן קוּדְשָׁא שַׁבָּא שַׁבְּתָא קֳדָם יְיָ כָּל דְּיַעֲבֵיד בֵּיהּ עֲבִידְתָא יִתְקְטִיל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | שִׁיתָּא יוֹמִין תִּתְעֲבֵיד עִיבִידְתָּא וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה יְהֵי לְכוֹן קוּדְשָׁא שַׁבְּתָא נְיָיחָא קֳדָם יְיָ כָּל דְּיַעֲבֵיד עִיבִידְתָּא בְּיוֹמָא דְשַׁבַּתָּא אִתְקְטָלָא יִתְקְטֵיל בְּמַטְלִית אַבְנִין: |
רש"י (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
מדרש מכילתא (כל הפרק)
ג. יהיה לכם קדש ולמקום חול. וכל העושה בו מלאכה יומת. (ולא בו ובחברו. והרי שחל יום הכפורים להיות ערב שבת ועשה מלאכה בין השמשות, שומע אני יהא חייב. תלמוד לומר, כל
מלבי"ם - התורה והמצוה
ג. יהיה לכם קדש במועדים אמר תמיד מקרא קדש יהיה לכם. ובשבת אמר תמיד קדש הוא לה'. כי מועדים תלוים בקדוש בית דין ושבת מקודש מעצמו. לבד שני פעמים אמר אצל שבת קודש הוא לכם. פרשת תצא ( תצא לא ) ונדרש שם במכלתין למעט פקוח נפש. ופה שאמר שנית יהיה לכם קדש. דרשו חז"ל, שמלמד שגם אם אינו קדש לה', רק חול, כי עושים בו מלאכה לצורך העבודה שדוחה שבת. בכל זאת יהיה קדש לכם, ולא תחשבו שכבר הוא מחולל ועומד. כמו שאמר דוגמא בפרשת תשא על מחלליה מות יומת.
ד. כל העושה בו , כבר בארתי בפרשת תצא שעונש מיתה נזכר גבי שבת ג' פעמים. ודריש במכלתא שם [אחד] על מלאכת יום [ואחד] על מלאכת הלילה,והשלישי שנזכר פה, דריש שבא ללמד רק העושה כל המלאכה בו. אבל אם מקצת המלאכה נעשה בחברו, שהוא ים הכיפורים, פטור.