מ"ג שמות לד כז

מקראות גדולות שמות


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כְּתׇב־לְךָ֖ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה כִּ֞י עַל־פִּ֣י ׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה כָּרַ֧תִּי אִתְּךָ֛ בְּרִ֖ית וְאֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה כְּתוֹב לָךְ יָת פִּתְגָמַיָּא הָאִלֵּין אֲרֵי עַל מֵימַר פִּתְגָמַיָּא הָאִלֵּין גְּזַרִית עִמָּךְ קְיָם וְעִם יִשְׂרָאֵל׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה כְּתוֹב לָךְ יַת פִּתְגָמַיָא הָאִילֵין אֲרוּם עַל מֵימַר פִּתְגָמַיָא הָאִילֵין גְּזָרִית עִמָּךְ קְיַים וְעִם יִשְרָאֵל:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את הדברים האלה" - ולא אתה רשאי לכתוב תורה שבעל פה

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ארוך

(כז) "ויאמר" ואעפ"י שכבר היו כתובים, כתבם פעם אחרת עם עשרת הדברים, על כן נכתבה הפרשה הזאת פעמים:

קצר

(כז) "כתב לך את הדברים האלה" - כאשר פרשתי בפסוק שמר לך (יא):


 

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כתב לך את הדברים האלה" - צוה שיכתוב ספר ברית ויקרא אותו באזני העם ויקבלוהו עליהם בנעשה ונשמע כאשר עשו בראשונה (שמו"ר מז ב) כי כל המעשה אשר היה בלוחות הראשונות ירצה לשנותו עמהם בלוחות השניות ואין ספק שעשה כן אבל לא חשש הכתוב להאריך לאמר ויעש כן משה כאשר הראיתיך במקומות רבים (לעיל י ב ועוד) והנכון בעיני כי בעבור שישראל הם החוטאים והעוברים על הברית הוצרך הקב"ה לחדש להם ברית חדשה שלא יפר הוא להם בריתו ואמר למשה שיכתוב התנאין וזה טעם כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל וטעם אתך כי בעבורך עשיתי עמהם ולא הוצרכו הם להביא עצמם במסורת הברית הזאת אבל הוא יתברך הצריך לכרות להם ברית במחילה שמחל להם וכתב המחילה והתנאין

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר ה' אל משה כתב לך". צוה שיכתוב הדברים האלה בספר מיוחד, שע"פ דברים האלה כרת ברית שילך עמהם, וכבר בארתי בפי' יהושע שספר זה קרא בשם ספר הישר, שע"ז אמר שמש בגבעון דום הלא כתובה על ספר הישר, והוא מ"ש בספר זה נגד כל עמך אעשה נפלאות, ואמר אנכי כורת ברית, וכבר כתבתי שאם לא נשתברו הלוחות היה הקב"ה כותב להם כל התורה כמ"ש ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי, וע"י החטא היו הלוחות השניות מעשה ידי משה רק הכתב היה מכתב אלהים, והתורה נכתבה ע"י משה, ולכן אמר כתב לך:

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר ה' אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל." (כז):

ראוי לשום לב על איזה ענין אמר כתב לך וכו', אם הוא על כל דברי התורה שמבראשית עד סופה אין כאן מקום הצווי הזה, ומה טעם לדבר זה הוא אומרו כי על פי הדברים האלה. ועוד שמהראוי יאמר כי על הדברים האלה ולא על פי. והנה פירשו ז"ל (שמות רבה מז א) שאומרו על פי הוא כאומר על פה, לומר שעל תורה שבעל פה כרת ברית. ועם שדבריהם אמת עוד צריך לבקש דבר לפי פשוטו שיצדק היותו טעם אל האמור כתב לך וכו'. ועל פי דרכנו נדקדק אל מלת לך, שנראה מיותרת. ועוד אומרו (פסוק כח) ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה וכו', כי הנה למעלה כתבנו כי מה שבלוחות ראשונות היה למעלה ארבעים יום היה להזדכך עד היות ראוי לקבל הלוחות מידו יתברך, ועל כן היו ארבעים יום כי על כן כאשר להתהוות החומר הלז הוצרכו ארבעים יום של יצירת הולד כן להתהפך איכות החומר אל רוחניות צריך גם כן ארבעים יום, והרי נזדכך אז ולמה גם עתה בשביל השניות הוצרכו עוד ארבעים יום. ועוד אומרו (שם) ויכתוב על הלחות כו', שמורה כי משה כתבם והלא הוא יתברך האומר למעלה וכתבתי על הלוחות כו', הנה כי הוא יתברך כתבם. ועוד באומרו (פסוק כט) ויהי ברדת משה וכו', מה ענין הויה זו ומן הראוי יאמר וירד משה כו'. וגם אומרו (שם) ברדתו מן ההר, הוא מיותר אחר אומרו ברדת. ולמה הודיע שמשה לא ידע כו' (שם) ועוד אומרו (שם) בדברו אתו, שיורה שאחר דברו אתו ידע, ואינו נראה כן אלא שאהרן וישראל ראו טרם ירגיש בדבר:

אמנם הנה אמרו רבותינו ז"ל (שמות רבה מז ב) על מה שהקשינו שמפסוק אחד (פסוק א) יורה כי הוא יתברך הכותב הלוחות ובפסוק אחר (כאן) נראה כי משה כתבם, אמרו כי היתה יד ה' על יד משה ובין שניהם כתבום. ויש אמרו תרוצים אחרים. ועל דרך הפשט כי אחרי אומרו יתברך (פסוק א) וכתבתי כו', כי אליו יתברך יאתה לכתוב על הלוחות, בא ויאמר לו הוא יתברך "כתב לך" להנאתך "את הדברים האלה" אשר אמרתי לכותבם כי ארצה לזכותך בדבר הגדול הזה:

ואל יקשה בעיניך איך תעצר כח לכך, ומה גם למ"ם וסמ"ך שבלוחות שבנס היו עומדים (שבת קד א) איך יהיו בנס בהכתבם על ידי בשר ודם, כי הלא הדברות בעצמן הן יהיו לך מעיר לעזור ליכתב כי רוחניות הן, ועל ידי בואך לכתוב יהיו כנחקקים מאליהן כי כח רוחניות עצמיי להן. "כי" הלא "על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית". והוא מאמרם ז"ל במדרש חזית (שיר השירים רבה א ב ב) על פסוק (שיר השירים א ב) ישקני מנשיקות פיהו כו', כי כל דבור ודבור שהיה יוצא מפי הקב"ה היה מדבר עם כל אחד ואחד מישראל ואומר לו מקבלני את עליך כך וכך מצות יש בי כו', מקבל את אלהותי כו', ואומר הן, מיד הדבור היה נושקו על פיו והיה הדבור הולך ונחקק על הלוח, ע"כ. והנה דבור שכח זה היה לו, אין ספק שיחקק מאליו על הלוח כאשר מתחלה, או לפחות להיות עזר למשה ליחקק על ידו בזכותו. והוא כי גם שאותו הרוחניות פרח כמו שאמרו ז"ל (תנחומא כי תשא ל) על פסוק (לעיל לב יט) וירא את העגל כו', מה ראה אותיות פורחות באויר ונשארו כבדים אז וישלך מידיו. הנה אותו הרוחניות לא נמוק ולא נאבד כי אם היה קיים, אלא שעל ידי משה חזר ונחקק בלוחות שניות. והוא הכתוב אצלנו בשערים כי כל דבור ודבור היוצא מפי הקב"ה שנעשה מלאך, כמאמר רבי יוחנן (חגיגה יד א) הדבור עצמי הוא המהוה מה שנדבר בו ואחר כך עולה השמימה. כדבר שנאמר (ישעיה נה יא) כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי כו', יורה כי אחר עשות החפץ שב להיות קיים למעלה. והוא אצלי מאמר דוד באומרו (תהלים קיט פט) לעולם ה' דברך נצב בשמים. ובדבר הזה גם אנו נאמר כי רוחניות האותיות שפרחו למעלה שהיו קיימים שם הן הן שבו בלוחות שניות על ידי משה:

וזה יתכן רמז למעלה באומרו (פסוק א) וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו, שמרבה האת את הרוחניות ההוא שיחזור. וזה מאמרו יתברך אל משה "כתב לך את הדברים האלה". כי אומרו "האלה" מורה שהם לפניו. וגם אומרו "את" שמרבה הרוחניות. וגם חזר ואמר כי "על פי הדברים האלה", כלומר כי לפניו הם ולא חלפו למו. וזאת כונתו יתברך לאמר למשה כתב לך וכו'. ואל תתמה איך תעצר כח לכתוב בלוחות בדרך רוחני, ומה גם שיהיו מ"ם וסמ"ך בנס על ידי בשר ודם, כי הלא ראה נא רוחניות "הדברים האלה כי" הנה "על פי הדברים האלה", שהיו הדברות עצמם מדברות עם כל אחד מישראל ואומר לו מקבלני את עליך וכו', "כרתי אתך ברית ואת ישראל", שהיו משיבים ואומרים שהיו מקבלים האלהות והמצות. ואם כן ודאי שיעצרו כח ליחקק על ידך כאשר בתחלה מאליהן:

<< · מ"ג שמות · לד · כז · >>