מ"ג שמות לד ט
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֡אמֶר אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ אֲדֹנָ֔י יֵֽלֶךְ־נָ֥א אֲדֹנָ֖י בְּקִרְבֵּ֑נוּ כִּ֤י עַם־קְשֵׁה־עֹ֙רֶף֙ ה֔וּא וְסָלַחְתָּ֛ לַעֲוֺנֵ֥נוּ וּלְחַטָּאתֵ֖נוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר אִם כְּעַן אַשְׁכַּחִית רַחֲמִין קֳדָמָךְ יְיָ תְּהָךְ כְּעַן שְׁכִינְתָא דַּייָ בֵּינַנָא אֲרֵי עַם קְשֵׁי קְדָל הוּא וְתִשְׁבּוֹק לְחוֹבַנָא וְלִחְטָאַנָא וְתַחְסְנִנַּנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר אִין בְּבָעוּ אַשְׁכָּחִית רַחֲמִין קֳדָמָךְ יְיָ תְּהַךְ כְּדוֹן שְׁכִינַת יְקָרָךְ יְיָ בֵּינָנָא אֲרוּם עַם קְשֵׁי קְדַל הוּא וְתִשְׁבּוֹק לְחוֹבָנָא וּלְחַטָּאנָא וְתַחְסְנִינָנָא יַת אַרְעָא דְקַיְימִית לְאַבְהָתָנָא דְּלָא תְשַׁלְחְפִינָנָא בְּעַם אוֹחֲרָן: |
רש"י
"ונחלתנו" - ותתננו לך לנחלה (ס"א שתתן לנו נחלה) מיוחדת זו היא בקשת ונפלינו אני ועמך שלא תשרה שכינתך על האומות עו"א
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וּנְחַלְתָּנוּ – וְתִתְּנֵנוּ לְךָ לְנַחֲלָה [ס"א: שֶׁתִּתֵּן לָנוּ נַחֲלָה] מְיֻחֶדֶת. זוֹ הִיא בַּקָּשַׁת "וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ" (שמות לג,טז), שֶׁלֹּא תַּשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עַל הָאֻמּוֹת (ברכות ז' ע"א).
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
(ט) "ויאמר". טעם "ילך נא ד' בקרבנו". כאשר יסעו, כמו והתהלכתי בתוככם (ויקרא כו, יב). "כי עם קשה עורף" - על דעת רבי מרינוס, אעפ"י שעם קשה עורף הוא, וכן רפאה נפשי כי חטאתי לך (תה' מא, ה) - אעפ"י שחטאתי לך. ולפי דעתי רפאני, כי אני מודה שחטאתי לך, ובעבור חטאי החליתני. וככה זה, אני מודה "כי עם קשה עורף" הוא ואתה תסלח:
קצר
(ט) "ילך נא ה' בקרבנו" - כטעם אני לפניך אלך (ישעיה מה, ב). "כי עם קשי עורף הוא" - אעפ"י שעם קשי עורף הוא. "וסלחת לעוננו" - הכניס משה עצמו עם ישראל, כי הוא שלוחם, אם פירושו על מעשה העגל. והנכון בעיני שהוא לעתיד. ולא הזכיר פשעינו בעבור כבודו. "ונחלתנו" - תשימנו נחלה לך, כמו: והם עמך ונחלתך (דברים ט, כט). ויש אומרים שהוא פועל יוצא לשני פעולים, כאילו אמר "ונחלתנו" - את הארץ, וכמוהו אשר ינחלו לכם את הארץ (במדבר לד, יז):
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
למעלה שאל ואמר (לעיל לג טו) אם אין פניך הולכים, והיה הענין שיתלוה אתם שפע אור פניו מאתו יתברך וינהגם. אך עתה בראות שהיה עת רצון, שאל שאלה גדולה מזו, והוא "ילך נא ה' בקרבנו", והוא שישרה ממש שכינתו בתוכם. וזהו "בקרבנו". ונתן טעם ואמר "כי עם קשה עורף הוא". כלומר ולא יבצר ממנו חטא או עון, ואילו ילך המלאך לבד עמהם תבצר הסליחה:
ועוד נרויח שעל ידי כך "וסלחת לעוננו ולחטאתנו", שהוא שלא נסגל עונות וחטאים רק אתה תסלח אחד אחד. וזהו "לעוננו ולחטאתנו", שהוא לשון יחיד שאין בהן יו"ד הרבוי. מה שאין כן בלכתם עם המלאך כי כל אשר יחטאו בעודם עמו יתקבץ יחד עד יום פקידה, כי לא ישא לפשעם ויהיה למקרה האיבוד ח"ו. אך בהקל מעליהם והעביר ראשון ראשון יטהרו מחלאת העבירות ויהיו קדושים לה' על ידי הזכיות ונקותם מהעונות. וזהו אושר גדול בקש עליו שלמה המלך ע"ה באומרו (מלכים א ח נט) לעשות משפט עבדו וכו' דבר יום ביומו. וכן פירשו ז"ל (עבודה זרה ד א) על פסוק (עמוס ג ב) רק אתכם וכו', ועל פסוק (ירמיה מו כח) ויסרתיך למשפט וכו':
ואמר "ונחלתנו". כלומר, כי מזה ימשך יתנחל הקב"ה לעולם מישראל כמו דאמר (זכריה ב טז) ונחל ה' את יהודה, שיהיו תמיד עמו בלתי מתפרדים ממנו, כי יקלו מהעונות והחטאים כאשר כתבנו:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ונחלתנו. פירוש שלא יחליפם באומה אחרת אלא יהיו לו נחלת עולם: