מ"ג שמות לג יט


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהוָה לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֗אמֶר אֲנִ֨י אַעֲבִ֤יר כׇּל־טוּבִי֙ עַל־פָּנֶ֔יךָ וְקָרָ֧אתִֽי בְשֵׁ֛ם יְהֹוָ֖ה לְפָנֶ֑יךָ וְחַנֹּתִי֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר אָחֹ֔ן וְרִחַמְתִּ֖י אֶת־אֲשֶׁ֥ר אֲרַחֵֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַר אֲנָא אַעְבַּר כָּל טוּבִי עַל אַפָּךְ וְאֶקְרֵי בִשְׁמָא דַּייָ קֳדָמָךְ וַאֲחוּן לְמַן דַּאֲחוּן וַאֲרַחֵים עַל מַן דַּאֲרַחֵים׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר אֲנָא מַעֲבֵר כָּל מְכִילַת טוּבִי קֳדָמָךְ וְאֵיקְרֵי בְּשׁוּם מֵימְרֵיהּ דַּיְיָ קֳדָמָךְ וְאֵיחוּס עַל מַאן דְּחָמֵי לֵיהּ לְמֵיחוּס וְאֵירְחֵים עַל מַאן דְּחָמֵי לֵיהּ לְמִתְרַחֲמָא:
ירושלמי (קטעים):
וַאֲמַר הָא אֲנָא מַעְבֵר כָּל מְכִילַת טוּבִי קֳדָמָךְ וְאִיקְרֵי בְשֵׁם טַב יְיָ קֳדָמָךְ וְאָחוּס עַל מַה דְּחָמֵי לֵיהּ לְמֵיחָס וַאֲרַחֵם עַל מַה דְּחָמֵי לֵיהּ לְמִתְרַחֲמָא:וְאַטֵיל יַת יְדָי: כג וְאַעֲבֵר יַת כִּיתֵּי מַלְאָכַיָא דְקַיְימִין וּמְשַׁמְשִׁין קֳדָמַי וְאֶחְמֵי יַת דְּבִירָא דְאַיְקַר שְׁכִינְתִּי לֵית אֶפְשַׁר לָךְ לְמֵיחְמֵי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר אני אעביר וגו'" - הגיעה שעה שתראה בכבודי מה שארשה אותך לראות לפי שאני רוצה וצריך ללמדך סדר תפלה שכשנצרכת לבקש רחמים על ישראל הזכרת לי זכות אבות כסבור אתה שאם תמה זכות אבות אין עוד תקוה אני אעביר כל מדת טובי לפניך על הצור ואתה צפון במערה

"וקראתי בשם ה' לפניך" - ללמדך סדר בקשת רחמים אף אם תכלה זכות אבות (ר"ה יז) וכסדר זה שאתה רואה אותי מעוטף וקורא י"ג מדות הוי מלמד את ישראל לעשות כן וע"י שיזכירו לפני רחום וחנון יהיו נענין כי רחמי לא כלים

"וחנתי את אשר אחן" - אותן פעמים שארצה לחון

"ורחמתי" - עת שאחפוץ לרחם עד כאן לא הבטיחו אלא עתים אענה עתים לא אענה אבל בשעת מעשה א"ל הנה אנכי כורת ברית הבטיחו שאינן חוזרות ריקם (ר"ה שם)

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר וְגוֹמֵר – הִגִּיעָה שָׁעָה שֶׁתִּרְאֶה בִּכְבוֹדִי מַה שֶּׁאַרְשֶׁה אוֹתְךָ לִרְאוֹת, לְפִי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה וְצָרִיךְ לְלַמֶּדְךָ סֵדֶר תְּפִלָּה. שֶׁכְּשֶנִּצְרַכְתָּ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל, הִזְכַּרְתָּ לִי זְכוּת אָבוֹת, כְּסָבוּר אַתָּה שֶׁאִם תַּמָּה זְכוּת אָבוֹת – אֵין עוֹד תִּקְוָה? אֲנִי אַעֲבִיר כָּל מִדַּת טוּבִי לְפָנֶיךָ עַל הַצּוּר, וְאַתָּה נָתוּן בַּמְּעָרָה, וְקָרָאתִי בְשֵׁם ה' לְפָנֶיךָ, לְלַמֶּדְךָ סֵדֶר בַּקָּשַׁת רַחֲמִים, אַף אִם תִּכְלֶה זְכוּת אָבוֹת. וְכַסֵּדֶר שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי מְעֻטָּף וְקוֹרֵא שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת – הֱוֵי מְלַמֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְעַל יְדֵי שֶׁיַּזְכִּירוּ לְפָנַי "רַחוּם וְחַנּוּן" יִהְיוּ נַעֲנִין, כִּי רַחֲמַי לֹא כָּלִים (ראש השנה י"ז ע"ב).
וְחַנּוֹתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן – אוֹתָן פְּעָמִים שֶׁאֶרְצֶה לָחֹן.
וְרִחַמְתִּי – עֵת שֶׁאֶחְפֹּץ לְרַחֵם (תנחומא כג). עַד כָּאן לֹא הִבְטִיחוֹ, אֶלָּא עִתִּים אֶעֱנֶה וְעִתִּים לֹא אֶעֱנֶה; אֲבָל בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה אָמַר לוֹ: "הִנֵּה אָנֹכִי כּוֹרֵת בְּרִית" (שמות לד,י), הִבְטִיחוֹ שֶׁאֵינָן חוֹזְרוֹת רֵיקָם (ר"ה שם).

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

וחנותי את אשר אחון וגו': שם אפרש לך מידותי:


רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

ראו רמב"ן על שמות לג יח

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


אני אעביר כל טובי על פניך. היה לו לומר לפניך כמו שאמר וקראתי בשם ה' לפניך. וע"ד הפשט נראה לי לומר שבא לרמוז מה שדרשו רז"ל שהוקשה לו למשה בי"ג מדות מה שהזכיר ארך אפים ולא הזכיר ארך אף, אמר לו הקב"ה לצדיקים ולרשעים אמר לו משה רבש"ע רשעים יאבדו, אמר לו חייך שתצטרך לדבר זה כשאירע חטא מרגלים התחיל (במדבר יד) ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת לאמר ה' ארך אפים, כלומר זכור אותו דבור שאמרת לי בין לצדיקים בין לרשעים ומזה הוצרך לומר על פניך לרמוז על דבור זה שהוא עתיד להשמיע לו שלא ברצונו.

או נוכל לומר עוד שהזכיר על פניך כלומר אני אעביר כל טובי על פניך וממנו תתעלה שיחול האור על פניך והוא מעלת קרון פנים שזכה אליה מנקרת הצור וכמו שדרשו רז"ל.

וע"ד המדרש אני אעביר כל טובי על פניך, טובי וכל טובי מדת הטוב ומדת הפורענות.

וחנותי את אשר אחון, באותה שעה הראה לו הקב"ה למשה כל אוצרות מתן שכרן של צדיקים כל אחד ואחד לפי מעשיו והוא שואל האוצר הזה של מי הוא והוא אומר לו של בעלי התורה, והאוצר זה של מי הוא של מכבדיהם. ואח"כ הראה לו אוצר גדול מזה אמר לו רבש"ע האוצר הגדול הזה של מי הוא א"ל מי שיש לו מעשים טובים אני נותן לו מאוצריו ומי שאין לו בחנם אני עושה ונותן לו מזה שנאמר וחנותי את אשר אחון.

וע"ד הקבלה אני אעביר כל טובי על פניך הטוב הזה הוא מה שכתוב וראית את אחורי ובאורו כל שהוא טובי וזהו (שמות יט) כי לי כל הארץ (דברי הימים א' כט) כי כל בשמים ובארץ וזהו מבואר.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אני אעביר כל טובי על פניך" לא ימנע זה מצד היותי בלתי חונן, כי אמנם אעביר כל טובי על פניך: " וקראתי בשם ה' לפניך" הנה קורא בשם ה' הוא המודיע ומלמד מציאות האל יתברך ודרכי טובו. אמר אם כן אני אעביר כל טובי על פניך, באופן שאם היו עיני הבנתך מספיקים לזה היית משיג כל רצונך, ועם זה אלמדך להועיל קצת דרכי טובי, שבידיעתם תקנה איזו ידיעה מעצמותי, כאמרו ויתיצב עמו שם, ויקרא בשם ה': " וחנותי את אשר אחון" אתן לך אותו החן, שדרכי לתת לכל מוצא חן בעיני, שהוא בשפע רב בלתי שום כילות ובלתי צרות עין:

" ורחמתי את אשר ארחם" ארחם עליך שלא תמות לנגה ברק כבודי, כמו שדרכי לרחם על כל הגון וראוי לכך, כאמרו ושכותי כפי עליך עד עברי:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר". הנה השיב לו ע"ז שלש אמירות, כמ"ש ג' פעמים "ויאמר", הודיעו שיש בזה שלשה שערים, שער האחד בדברים שהם אפשרי ההשגה, השער השני בדבר שהוא נמנע ההשגה, השער השלישי במה שהוא בצד אחד נמנע ההשגה ובצד שני אפשרי ההשגה, תחלה הודיעהו השער שהוא אפשרי ההשגה, היינו שישיג כל הנבראים וצורתם והשתלשלותם וקשורם עם בוראם בכל פרטיהם שכ"ז אפשרי ההשגה, וע"ז הבטיח לו שבזה ימלא שאלתו, ועז"א אני אעביר כל טובי על פניך ר"ל כל הבריאה, שכל המציאות המציא ע"י מדת טובו, שתכלית כל הבריאה היה כדי שיגלה מדת טובו ושימצאו נבראים שייטיב עמהם, שע"ז נאמר בכל מעשה בראשית וירא אלהים כי טוב, אני אעביר על פניך כל המציאות וכל הבריאה שבראתי ע"י מדת טובי, והיא עצמה הוא כל טובי המתגלה ע"י הבריאה, ויותר מזה שאגלה לך סתרי השמות שבהם תלוים חיות העולמות, שכל העולמות נבראו בשמותיו של השי"ת והם נשמה להם ומחיים ומקיימים את כולם ומשפיעים בם שפע וברכה, ועז"א וקראתי בשם ה' לפניך, ובזה הבטיחו שיודיעהו שמותיו ופעולתם וי"ג מדותיו שכ"ז ממדת טובו, וחנתי את אשר אחן, ור"ל ובעת ההיא יהיה עת רצון מאתי לחונן את כל אשר אוכל לחון ורחמתי את כל אשר אוכל לרחם, ר"ל שבקריאת השמות וי"ג מדות יפתחו שערי

החנינה והרחמים בתכלית הטובה והרצון, וימלאו את כל המציאות חן וחסד ורחמים:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

אני אעביר כל טובי על פניך. פירוש כל מדות טובות שאני מטיב בהם לבריותי, ואומרו על פניך, פירוש טעם השגתך דבר זה ממני הוא על פניך, פירוש פנים אשר אתה מראה בעוצם הפלגת אהבתך וחשקך בי כמו שפירשתי בפסוק פנים אל פנים:

וקראתי וגו'. פירוש אעביר מדותי ואקראם כל אחת בשמה לפניך, ואולי כי כל מדה תקרא בשמה וכולם יקראו בשם הוי"ה ב"ה, ואין לך הודעה גדולה מזו שהכיר בשמיעת האוזן כל מדותיו יתברך כל אחת תקרא באזניו, ואומרו וחנותי וגו' הודיעו כי אותו שעה היא שעת רחמים וחנינה לשאול מאוויו:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם יהו"ה לפניך. בגימטריה שהקדוש ברוך הוא נתעטף כשליח ציבור:

<< · מ"ג שמות · לג · יט · >>