רשב"ם על שמות כט

<< · רשב"ם על שמות · כט · >>

(ב). ולחם מצות: אפוי בתנור קרוי לחם, וגם שמן היה בו כי הוא לחם שמן האמור עם חלות ורקיקין בעשיית מילואים בפרשת צו את אהרן, חלות ורקיקים מפורשים במסכת מנחות ומכל מין מין עשר הם:

(ג). והקרבת אותם בסל: בסל תביאם לעזרה:

(ו). נזר הקדש: הוא הציץ:

(ט). וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו: בזה נחלקו במסכת יומא לפי שאין סדר לבישתן הכתוב כאן כסדר לבישתן בצו את אהרן ולפי הפשט אין לדקדק:

(כז). וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה: שניהם לשון הפרשה אפס החזה קורא תנופה כי לבדו הונף ונאכל, אבל השוק של כאן נקטר אבל של דורות שניהם נאכלין:

(כט). למשחה בהם: להתגדל בהם כעין משיחת שמן, וגם בכל מקום קורא הגדולים משיחים אל תגעו במשיחי:

(ל). ילבשם הכהן: בהתחנכו להיות כהן גדול:

(לה). שבעת ימים תמלא ידם: שבעת ימים לפני יום השמיני שהיתה עבודה באהרן ובניו, היה משה מקים את המשכן בכל יום, ומקריב קרבנות בכל יום ולערב היה מפרקו, וביום השמיני הוא באחד בניסן הוקם המשכן לגמרי כדכתיב באלה פקודי ומכאן ואילך עבודה באהרן ובניו:

(לז). כל הנוגע: וקרב אל המזבח יקדש ייטהר תחילה בטרם יקרב אל המזבח:

(מג). ונקדש בכבודי: שאהיה נראה לישראל כשיוקם המשכן ותבא אש של מעלה ותאכל את הקרבנות כדכתיב ביום השמיני כי היום ה' נראה אליכם, וכתיב וירא כבוד ה' אל כל העם ותצא אש מלפני ה' ותאכל את העולה וגו':

(מו). הוצאתי אותם מארץ מצרים כדי לשכני בתוכם: