מ"ג שמות כה לז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועשית את נרתיה שבעה והעלה את נרתיה והאיר על עבר פניה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעָשִׂיתָ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־נֵרֹתֶ֖יהָ שִׁבְעָ֑ה וְהֶֽעֱלָה֙ אֶת־נֵ֣רֹתֶ֔יהָ וְהֵאִ֖יר עַל־עֵ֥בֶר פָּנֶֽיהָ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְתַעֲבֵיד יָת בּוֹצִינַהָא שִׁבְעָא וְתַדְלֵיק יָת בּוֹצִינַהָא וִיהוֹן מְנָהֲרִין לָקֳבֵיל אַפַּהָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתַעֲבֵיד יַת בּוֹצִינָהָא שַׁבְעָא וּדְלֵיק כַּהֲנָא דְמִתְמַנֵּי יַת בּוֹצִינָהָא וִיהוֹן מְנַהֲרִין כָּל קְבֵיל אַפָּהָא: |
רש"י
"והאיר על עבר פניה" - עשה פי ששת הנרות שבראשי הקנים היוצאים מצדיה מסובים כלפי האמצעי כדי שיהיו הנרות כשתדליקם מאירים אל עבר פניה מוסב אורם אל צד פני הקנה האמצעי שהוא גוף המנורה
מפרשי רש"י
ומה שאמר כאן שיעשה 'פי ששת הנרות וכו, וקרא כתיב (שם) "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות", הא לא קשיא כלל, ד"מנורה" דהוא קנה האמצעי - לחוד, והנר שעליה - לחוד, דאין נר אמצעי יקרא מנורה כלל, רק גוף המנורה (ד) נקרא מנורה, לא הנרות. תדע לך, דהא אליבא דרבי נחמיא בגמרא (מנחות דף פח:) לא היו הנרות באים מן הככר, שנאמר (ר' פסוק לט) "ככר זהב תעשה המנורה", ולא היה בכלל זה הנרות אלא גוף המנורה, שתראה שאין נקרא "מנורה" רק גוף המנורה. וכן אליבא דרבי יהודה דסבירא ליה (מנחות דף פט:) דאף הנרות באים מן הככר, אין הנרות בכלל המנורה, שהרי כתיב (ר' פסוק לט) "ככר זהב תעשה המנורה ואת כל כליה", והוא סבור ד"כליה" הכתובים כאן הם הנרות, ואם כן אין הנרות בכלל המנורה, רק בשם בפני עצמם. והרי שייך שפיר שיהיו כל שבעת הנרות "יאירו אל מול פני המנורה", שהוא קנה האמצעית, שלא תהיה נר האמצעי נוטה אל הצדדין, רק "אל מול פני המנורה", דהוא קנה האמצעי. והיינו שפירש רש"י שיהיו מוסבים אל מול 'קנה האמצעי', ולא פירש שיהיו מוסבים אורם אל צד 'נר האמצעי', אלא נגד 'קנה האמצעי', וזהו בודאי שפיר, שאז שייך לומר "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות":
ומה שאמר (רש"י כאן) 'ששת הנרות שבראשי הקנים וכו, נקט 'ששה', מפני כי אלו ששה היה בהם שינוי, שלא היו עומדים כסדר, רק מוסבים, ונוטה אורם כלפי קנה האמצעי, אף על גב דגם עליו שייך לומר 'אל מול פני המנורה', היינו שלא יהיה נוטה מן פני המנורה, ויהיה עומד בשוה, אבל לא היה בו שינוי, ולא בא להזכיר כאן רק השינוי איך יטה הששת נרות, והאמצעי יהיה עומד כסדר בלא שינוי, ובזה יהיו כל הנרות מאירים נגד קנה האמצעי, ואין כאן קושיא כלל, והכל נכון:
והרא"ם האריך ופירש פירושים שאינם לפי השורש, גם פירוש שלו אינו נכון כלל, ובפרשת בהעלותך (במדבר ח, ב) שם נתבאר יותר, ואין צריך כלל, כי זה פשוט ואין בו ספק. וזהו פירוש ספרי שיהיו הנרות מקבילים את המנורה, והמנורה - הנרות, כמו שאמרנו, שבזה הצד יהיה הקנה האמצעי מקביל את הנרות, והנרות מקבילים המנורה, שהוא פני המנורה. קצרתי כאן, ובפרשת בהעלותך שם נתבאר עיקר פירוש זה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ – עֲשֵׂה פִי שֵׁשֶׁת הַנֵּרוֹת שֶׁבְּרָאשֵׁי הַקָּנִים הַיּוֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ מְסֻבִּים כְּלַפֵּי הָאֶמְצָעִי, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַנֵּרוֹת כְּשֶׁתַּדְלִיקֵם מְאִירִים "אֶל עֵבֶר פָּנֶיהָ": מוּסָב אוֹרָם אֶל צַד פְּנֵי הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי, שֶׁהוּא גּוּף הַמְּנוֹרָה.
רשב"ם
והעלה הכהן את נרותיה: שבעה על שבעה הקנים:
והאיר על עבר פניה: ידליק הפתילות אל עבר מול פני המנורה שזהו לצד השולחן שכנגדו כדכתיב ואת המנורה נוכח השולחן וכן כתוב אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, שכל שבעתם מאירין לצד השולחן שכשנגדו לפניה: