מ"ג שמות כב יז



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מכשפה לא תחיה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מְכַשֵּׁפָ֖ה לֹ֥א תְחַיֶּֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
חָרָשָׁא לָא תַחֵי׃
ירושלמי (יונתן):
עַמִּי בְנֵי יִשְרָאֵל כָּל עֲבִיד חַרְשִׁיּוּתָא לָא תְקַיְימוּן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מכשפה לא תחיה" - (סנהדרין סז) אלא תומת בב"ד ואחד זכרים ואחד נקבות אלא שדבר הכתוב בהווה שהנשים מצויות מכשפות

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה – אֶלָּא תּוּמַת בְּבֵית דִּין. וְאֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת, אֶלָּא שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה, שֶׁהַנָּשִׁים מְצוּיוֹת מְכַשְּׁפוֹת (סנהדרין ס"ז ע"א).

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

מכשפה לא תחיה: לפי שדרך נשים מכשפניות לעשות מעשיהן בסתר במחבואות במערות כמו שמצינו בשמונים נשים באשקלון שתלה שמעון בן שטח, לכן הוא אומר לא תחייה, לא תתיאש מלחקור אחריהם לא תניחם לחיות על ידי עצלות אלא חקור אחריהן להורגן:


רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מכשפה לא תחיה" - אמר למעלה בכל חייבי מיתות מות יומת (לעיל יד טז כא יב) והטעם שהוא חייב מיתה ומצות עשה עלינו להמית אותו ממה שנאמר ובערת הרע מקרבך (דברים יז ז) או מזה בעצמו שיצוה יומת אבל בכאן לא אמר מכשפה מות תמות כי החמיר בה להזהיר אותנו בלאו שלא נחיה אותה והטעם מפני שהיא טמאת השם רבת המהומה והשוטים נפתים אחריה החמיר בה בלאו וכן בכל מרובי התקלה כגון שאמר במסית ולא תחמול ולא תכסה עליו (שם יג ט) ואמר ברוצח ולא תקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות (במדבר לה לא)

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


מכשפה לא תחיה. ענין הכשוף הוא חבור דברים חלוקים זה מזה וכאשר יחבר אותם הדברים למטה זה עם זה כן יתחברו ויתערבו הכחות אשר למעלה זה עם זה ותצא מביניהם פעולה נפלאה נכרית, ואיסור כלאים נוטה לזה קצת כי הוא מערבב הכחות למעלה אשר הפרוד והרחוק ראוי בהם והחבור בהם מזיק מאד.

והנה חרטומי מצרים עיקר חכמתם היה ענין הכשוף והיו עושים בהם דברים נפלאים בדרך טבע, ודרשו רז"ל למה נקרא שמן כשפין שמכחישים פמליא של מעלה, והכחשת הפמליא הוא כשאדם עושה למטה הרכבת דברים שהם הפך הכחות הפשוטים הנגזרים בתנועת הגלגלים ובגזרת עירין שהם נפש להם והם הנקראים פמליא של מעלה, וראוי לאדם שיניח העולם שיתנהג כמנהגו וכפי טבעו הפשוט שהוא רצון בוראו יתברך שבראו כך ואם תתעסק בכשפים יש בזה צד הכחשה וכן דעת הרמב"ן.

אבל דעת רבינו חננאל ז"ל בפירושו במסכת סנהדרין מכחישין נראין כאלו מכחישין ואמר כי אין לכשפים פעולה כ"א מה שיגזור הש"י וכענין שאמר ר' חנינא לאותה אשה אין עוד מלבדו כתיב ואע"ג דמשני התם שאני ר' חנינא דנפיש זכותיה שנויא הוא ולא סמכינן עליה ואדרבי חנינא אתי תברן.

ואם תשאל כיון שאין לכשפים פעולה אלא במקום שהקב"ה גוזר למה אסרתה תורה ולמה חייבה מיתה למכשף, והטעם מפני שעבר על גזרתו של הקב"ה לעשות מה שמנע ממנו, השתא מה מי שעבר על גזרת מלך בשר ודם חייב מיתה על גזרתו של מלך מלכי המלכים הקב"ה עאכ"ו, ע"כ דבריו ז"ל. ומפני שישראל היו מורגלים בחכמה הזאת כי הם היוצאים ממצרים עתה מחדש וקרוב הדבר מאד שיטעו בני אדם אחריה על כן הוצרך הכתוב למנוע מהם לאסור החכמה הזאת, וכדי להוסיף חומרא בדבר לא אמר הכתוב מכשפה מות תמות אלא לא תחיה, כי רצה הכתוב להחמיר הענין בלאו שלא להחיותה כשם שהחמיר בשבעת עממין ואמר (דברים כ) לא תחיה כל נשמה. והזכיר מכשפה לא תחיה ולא מכשף מפני שהכשפים מצויים בנשים יותר ואין מעשה האוב נעשה כי אם באשה, ולכך אמר הכתוב (ויקרא כ) ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני, וכבר הזכירו בספרי הכשפים כי ענין האוב אשה עומדת בקבר המת על מראשותיו והאיש מרגלותיו ונער באמצע והקשקוש בידו מצלצל ומקשקש בו, והנה זה הורגל בין האומות באותם הזמנים במאד מאד, ממנו נעתק במקומות שלהם ואין זה לאומה אחרת יצא להם מן השורש הזה שהוא שורש פורה ראש ולענה.

מדרש מכילתא (כל הפרק)(כל הפסוק)


קעה. מכשפה לא תחיה אחד איש ואחד אשה. ר' ישמעאל אומר, נאמר כאן לא תחיה ונאמר להלן לא תחיה. מה להלן בסיף, אף כאן בסייף. רבי עקיבא אומר, נאמר כאן לא תחיה ונאמר להלן (לא תחיה) אם בהמה אם איש לא יחיה (שמות יט), מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה. רבי ישמעאל אומר, הריני דן לא תחיה מלא תחיה ואתה (משיבני) מלא תחיה על לא יחיה. (רבי יוסי הגלילי) אומר, נאמר כאן מכשפה לא תחיה, ונאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת. וסמכו לומר מה זה בסקילה אף זה בסקילה. רבי יהודה (בן בתירה) אומר, הרי הוא אומר ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני. והלא אוב וידעוני בכלל מכשפה היו ולמה יצאו. להקיש אליהם ולומר לך, מה אלו בסקילה אף כל מכשפים בסקילה. עונש שמענו אזהרה מנין, תלמוד לומר לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף (דברים יח).

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

מכשפה. אותיות המכשף א' האיש וא' האשה אלא שדבר הכתוב בהווה. וסמיך ליה כל שוכב עם בהמה שרוב עריות ע"י כשפים. ד"א רמז לבלעם הקוסם ששכב עם אתונו. ס"ת כל שוכב ותיבת עם אותיות בלעם. וסמיך ליה זובח לאלהים יחרם שרוב מכשפות ע"י זביחה לע"א:

לא תחיה. ג' במסורה דין ואידך לא תחיה כל נשמה. החכמה תחיה בעליה. במדרש יש שעמלקים מכשפים היו ועשו עצמם כדמות בהמות למלט עצמם לכך צוה הקב"ה והמתה מאיש עד אשה מעולל ועד יונק משור ועד שה וגו' וזהו בשביל חכמה שהיה בהם ורצו להחיות עצמם בחכמתם צוה הכתוב לא תחיה כל נשמה ומכשפה לא תחיה:

<< · מ"ג שמות · כב · יז · >>