מ"ג שמות כב יז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מכשפה לא תחיה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מְכַשֵּׁפָ֖ה לֹ֥א תְחַיֶּֽה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | חָרָשָׁא לָא תַחֵי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | עַמִּי בְנֵי יִשְרָאֵל כָּל עֲבִיד חַרְשִׁיּוּתָא לָא תְקַיְימוּן: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
והנה חרטומי מצרים עיקר חכמתם היה ענין הכשוף והיו עושים בהם דברים נפלאים בדרך טבע, ודרשו רז"ל למה נקרא שמן כשפין שמכחישים פמליא של מעלה, והכחשת הפמליא הוא כשאדם עושה למטה הרכבת דברים שהם הפך הכחות הפשוטים הנגזרים בתנועת הגלגלים ובגזרת עירין שהם נפש להם והם הנקראים פמליא של מעלה, וראוי לאדם שיניח העולם שיתנהג כמנהגו וכפי טבעו הפשוט שהוא רצון בוראו יתברך שבראו כך ואם תתעסק בכשפים יש בזה צד הכחשה וכן דעת הרמב"ן.
אבל דעת רבינו חננאל ז"ל בפירושו במסכת סנהדרין מכחישין נראין כאלו מכחישין ואמר כי אין לכשפים פעולה כ"א מה שיגזור הש"י וכענין שאמר ר' חנינא לאותה אשה אין עוד מלבדו כתיב ואע"ג דמשני התם שאני ר' חנינא דנפיש זכותיה שנויא הוא ולא סמכינן עליה ואדרבי חנינא אתי תברן.
ואם תשאל כיון שאין לכשפים פעולה אלא במקום שהקב"ה גוזר למה אסרתה תורה ולמה חייבה מיתה למכשף, והטעם מפני שעבר על גזרתו של הקב"ה לעשות מה שמנע ממנו, השתא מה מי שעבר על גזרת מלך בשר ודם חייב מיתה על גזרתו של מלך מלכי המלכים הקב"ה עאכ"ו, ע"כ דבריו ז"ל. ומפני שישראל היו מורגלים בחכמה הזאת כי הם היוצאים ממצרים עתה מחדש וקרוב הדבר מאד שיטעו בני אדם אחריה על כן הוצרך הכתוב למנוע מהם לאסור החכמה הזאת, וכדי להוסיף חומרא בדבר לא אמר הכתוב מכשפה מות תמות אלא לא תחיה, כי רצה הכתוב להחמיר הענין בלאו שלא להחיותה כשם שהחמיר בשבעת עממין ואמר (דברים כ) לא תחיה כל נשמה. והזכיר מכשפה לא תחיה ולא מכשף מפני שהכשפים מצויים בנשים יותר ואין מעשה האוב נעשה כי אם באשה, ולכך אמר הכתוב (ויקרא כ) ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני, וכבר הזכירו בספרי הכשפים כי ענין האוב אשה עומדת בקבר המת על מראשותיו והאיש מרגלותיו ונער באמצע והקשקוש בידו מצלצל ומקשקש בו, והנה זה הורגל בין האומות באותם הזמנים במאד מאד, ממנו נעתק במקומות שלהם ואין זה לאומה אחרת יצא להם מן השורש הזה שהוא שורש פורה ראש ולענה.מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
מלבי"ם - התורה והמצוה
קעה. מכשפה לא תחיה. טעם להזכיר זה אחר הבתולה, כי המתאוים יתאוו דרך כשפים למלאות תאותם. והזכיר הנקבה כי היא הנמצאת בכשפים יותר מן הזכרים (ראב"ע). וכן אמר בירושלמי (פ"ו דסנהדרין הי"ג) אחד האיש ואחד האשה, אלא שלמדך תורה דרך ארץ מפני שרוב הנשים כשפניות הן. ומפני שדרך נשים כשפניות לעשות מעשיהם במחבא, כמו שמצאנו בשמונים נשים שתלה שמעון בן שטח. לכן אמר לא תחיה לא תתיאש מלחקור אחריהם להרגן (רשב"ם). וכבר באר הרמב"ם (פי"ד מה' סנהדין) שבכל חייבי מיתות שלא המיתוהו, עוברים על עשה חוץ ממכשף ,שעוברים על לא תעשה דלא תחיה.
ולא באר באיזה מיתה תומת, ולמדו במכלתא מובא בסנהדרין (דף סו) [בהחלפת שמות התנאים] בדרך הלמודים. אם מדמוי הלשון לא תחיה, אם ממה שסמכו לשוכב עם בהמה. כי היה דרך המכשפים בכך, כמו שמצאנו בבלעם. אם מצד שנמצא מפורש בסקילה באוב וידעוני שהיה גם כן מדרכי המכשפים.
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
לא תחיה. ג' במסורה דין ואידך לא תחיה כל נשמה. החכמה תחיה בעליה. במדרש יש שעמלקים מכשפים היו ועשו עצמם כדמות בהמות למלט עצמם לכך צוה הקב"ה והמתה מאיש עד אשה מעולל ועד יונק משור ועד שה וגו' וזהו בשביל חכמה שהיה בהם ורצו להחיות עצמם בחכמתם צוה הכתוב לא תחיה כל נשמה ומכשפה לא תחיה: