פתיחת התפריט הראשי

מ"ג שמות כא לו


מקראות גדולות שמות


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
א֣וֹ נוֹדַ֗ע כִּ֠י שׁ֣וֹר נַגָּ֥ח הוּא֙ מִתְּמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם וְלֹ֥א יִשְׁמְרֶ֖נּוּ בְּעָלָ֑יו שַׁלֵּ֨ם יְשַׁלֵּ֥ם שׁוֹר֙ תַּ֣חַת הַשּׁ֔וֹר וְהַמֵּ֖ת יִֽהְיֶה־לּֽוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אוֹ אִתְיְדַע אֲרֵי תּוֹר נַגָּח הוּא מֵאֶתְמָלִי וּמִדְּקַמּוֹהִי וְלָא נַטְרֵיהּ מָרֵיהּ שַׁלָּמָא יְשַׁלֵּים תּוֹרָא חֲלָף תּוֹרָא וּמִיתָא יְהֵי דִּילֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
אִין אִישְׁתְּמוֹדַע אֲרוּם תּוֹר נַגְחָן הוּא מֵאִתְמְלֵי וּמִדְקֳדָמוֹי וְלָא נַטְרֵיהּ מָרֵיהּ שַׁלְמָא יְשַׁלֵם תּוֹרָא חוֹלַף תּוֹרָא וּנְבֵילְתָּא וּמוֹשְׁכָא יְהֵי דִילֵיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"או נודע" - או לא היה תם אלא נודע כי שור נגח הוא היום ומתמול שלשום הרי ג' נגיחות

"שלם ישלם שור" - נזק שלם

"והמת יהיה לו" - לניזק ועליו ישלים המזיק עד שישתלם ניזק כל נזקו

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא ישמרנו בעליו" - ידוע כי גם התם אם ישמרנו בעליו כראוי ויצא והזיק במקרה שאירע בודאי שהוא פטור וזה שאמר במועד ולא ישמרנו על דעת האומר בתלמוד שהמועד צריך שמירה מעולה מן התם (ב"ק מה) יאמר הכתוב ואם שור נגח הוא והועד בבעליו ולא ישמרנו להוסיף בו שמירה מפני רעתו ויצא והזיק ישלם נזק שלם ועל דעת האומר שהשמירה בתם ובמועד שוה (ב"ק מה ותוספתא שם) יאמר ואם נודע לו ששור נגח הוא וגם עתה לא ישמרנו בעבור פשיעתו הגדולה יתחייב נזק שלם

"והמת יהיה לו" - לניזק ועליו ישלם המזיק עד שישתלם הניזק נזק שלם זהו לשון רש"י כדרך רבותינו (ב"ק י) ואם כן ראוי שנפרש שלם ישלם שור תחת השור עם המת שיהיה לו וכן ויוסף היה במצרים (לעיל א ה) עם יוסף שהיה במצרים וכן לא אוכל און ועצרה (ישעיהו א יג) בעצרה כאומרו שונא גזל בעולה (שם סא ח) ויתכן לפרש על דרך הפשט והמת יהיה לו למזיק כלומר שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו למזיק המשלם בתשלומין האלו שיכניסהו לניזק בחשבון ועל שני הלשונות הדין שוה הוא שיהיו הבעלים מטפלין בנבלה ומשעת מיתה תכנס עמו בחשבונו כדברי רבותינו (ב"ק שם)

העמק דבר (כל הפרק)(כל הפסוק)

(שמות כא לו): "שלם ישלם שור" - על כרחך אין הפירוש סתם שור, דאם כן הרי שור בן יומו קרוי שור, ויהיה תשלומי מועד פחות מתשלומי תם, שמשלם אחר שומת ההיזק חציו, ושור כל שהוא יוכל להיות עוד פחות מזה! אלא על כרחך משמעותו "ישלם שור בשווי השור שהוזק". ואם כן, היה ראוי לכתוב "שלם ישלם את השור", אלא בא ללמדנו כאן גם כן שלא מיקרי תשלומין עד שייתן לידו ממש, בכדי שיהא יכול לקנות שור תחת השור, ולא סגי במה שהניח המעות לפניו ולא זכה בהם.

אבל "והמת יהיה לו", כמו שביארנו לעיל לד, דהכי פירושו, דהמת אין צריך ליתן לידו, אלא ממילא הוא שלו.

זהו עומק הפשט, והדרשות רבו בזה.

מדרש מכילתא (כל הפרק)(כל הפסוק)


קכו. או נודע . בא הכתוב לחלק בין שור תם למועד וגו'.

מתמול שלשום [יום] ואמש ושלפניו.

ולא ישמרנו להביא שומר חנם וכו'.

שלם ישלם שור . אין לי אלא בבהמה. כסף מנין- הרי אתה דן. נאמר כאן והמת יהיה לו, ונאמר להלן והמת יהיה לו . מה להלן בבהמה אף כאן בבהמה. מה כאן כסף אף להלן כסף.

והמת יהיה לו . אתה אומר לניזק וכו' או אתה אומר למזיק וכו' כדלעיל.

<< · מ"ג שמות · כא · לו · >>