מ"ג שמות כא כו



<< · מ"ג שמות · כא · כו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ אוֹ אֶת עֵין אֲמָתוֹ וְשִׁחֲתָהּ לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכִֽי־יַכֶּ֨ה אִ֜ישׁ אֶת־עֵ֥ין עַבְדּ֛וֹ אֽוֹ־אֶת־עֵ֥ין אֲמָת֖וֹ וְשִֽׁחֲתָ֑הּ לַֽחׇפְשִׁ֥י יְשַׁלְּחֶ֖נּוּ תַּ֥חַת עֵינֽוֹ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַאֲרֵי יִמְחֵי גְּבַר יָת עֵינָא דְּעַבְדֵּיהּ אוֹ יָת עֵינָא דְּאַמְתֵּיהּ וִיחַבְּלִנַּהּ לְבַר חוֹרִין יִפְטְרִנֵּיהּ חֲלָף עֵינֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲרוּם יִמְחֵי גְּבַר יַת עֵינָא דְעַבְדֵיהּ כְּנַעֲנָאֵי אוֹ יַת עֵינָא דְאַמְתֵיהּ כְּנַעֲנִיתָא וְסָמִינָהּ לְבַר חוֹרִין יִפְטְרִינֵיהּ חוֹלַף עֵינֵיהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"את עין עבדו" - כנעני אבל עברי אינו יוצא בשן ועין כמו שאמרנו אצל לא תצא כצאת העבדים

"תחת עינו" - (מכילתא) וכן בכ"ד ראשי אברים אצבעות הידים והרגלים ושתי אזנים והחוטם וראש הגויה שהוא גיד האמה ולמה נאמר שן ועין שאם נאמר עין ולא נאמר שן הייתי אומר מה עין שנברא עמו אף כל שנברא עמו והרי שן לא נברא עמו ואם נאמר שן ולא נאמר עין הייתי אומר אפילו שן תינוק שיש לה חליפין לכך נאמר עין 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אֶת עֵין עַבְדּוֹ – כְּנַעֲנִי. אֲבָל עִבְרִי אֵינוֹ יוֹצֵא בְשֵׁן וָעַיִן, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ אֵצֶל "לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים" (לעיל פסוק ז).
תַּחַת עֵינוֹ – וְכֵן בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה רָאשֵׁי אֵבָרִים: אֶצְבְּעוֹת הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם, וּשְׁתֵּי אָזְנַיִם, וְהַחוֹטֶם, וְרֹאשׁ הַגְּוִיָּה שֶׁהוּא גִּיד הָאַמָּה (קידושין כ"ה ע"א). וְלָמָּה נֶאֱמַר שֵׁן וְעַיִן? שֶׁאִם נֶאֱמַר עַיִן וְלֹא נֶאֱמַר שֵׁן, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה עַיִן שֶׁנִּבְרָא עִמּוֹ – אַף כָּל שֶׁנִּבְרָא עִמּוֹ, וַהֲרֵי שֵׁן לֹא נִבְרָא עִמּוֹ. וְאִם נֶאֱמַר שֵׁן וְלֹא נֶאֱמַר עַיִן, הָיִיתִי אוֹמֵר: אֲפִלּוּ שֵׁן תִּינוֹק שֶׁיֵּשׁ לָהּ חֲלִיפִּין; לְכָךְ נֶאֱמַר עַיִן (קידושין כ"ד ע"א).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

תחת עינו: בעבד כנעני:

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וכי יכה איש את עין עבדו. מצות התורה בעבד כנעני שיצא בשן ועין, והטעם בזה מפני שלא נשתעבדו אלא בשן ועין, שנאמר (בראשית ט) וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ, ראה בעיניו והגיד בפיו ונתקלל על זה ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו וכיון שלקו האברים החוטאים נפטר הגוף מעונש עבדות. ואמרו רז"ל ושחתה עד שיכוין לשחתה אבל נתכוין לרפאותה והשחיתה אין עבד יוצא בה לחרות. וסדור הפרשיות מן וכי יכה איש את עבדו כי התחיל מרציחת העבד שהיא חמורה ואח"כ כתוב וכי ינצו שבו דין הולדות שהוא קל מזה שלא ידע אדם אם יצליחו, ואח"כ בדין אברי הישראלים וזהו עין תחת עין ואח"כ בדין אברי עבדים כנעניים שהוא הקל שבכולן ומשם ואילך במשפטי הבהמות ובנזקיהן והכל בסדר נכון ובהשגחה גדולה.

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וכי יכה וגו'. בקידושין (דף כד:) פליגי רבן שמעון בן גמליאל ורבנן רבן שמעון בן גמליאל סובר צריך לכוין לשחתה ורבנן סוברים הגם שלא נתכוון לשחתה אלא שצריך לכוין לעין עצמה. וקשה לרבנן היה לו לומר וכי ישחית איש את עין עבדו. ואולי כי הייתי אומר כי השחתה שאמר הכתוב היא לגופה ולא היינו יודעים שיכוין הכתוב לומר תנאי הוא הדבר שצריך שיכוין לה: עוד נראה שנתכוון לומר שהגם שלא שחתה בשעת הכאה עצמה אלא אחר זמן יהיה הדין כן ואינו דומה לשוגג שכתבנו למעלה שצריך שימות בשעה עצמה. ודרשת רבנן שצריך שיכוין לעין נשמעת מכינוי ושחתה:

מדרש מכילתא

לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

צג. וכי יכה איש את עין עבדו למה נאמר. לפי שהוא אומר לעולם בהם תעבודו (ויקרא ה), שומע אני אף הפיל את שנו וסמא את עינו. תלמוד לומר וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו. והרי הכתוב מוציא עבד כנעני מכללו, (להחמיר עליו) שהוא יוצא בראשי אברים, לכך נאמרה פרשה זו.

וכי יכה איש אשה מנין- היה רבי ישמעאל אומר וכו'. רבי יאשיה אומר, איש ואשה למה נאמר וכו'. רבי יונתן אומר והלא כבר נאמר בעל הבור ישלם וכו', כדלעיל.

את עין עבדו או את עין אמתו לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו. רבי אליעזר אומר, בכנעני הכתוב מדבר. אתה אומר בכנעני, או אינו אלא בעברי -תלמוד לומר (מהם תקנו עבד ואמה).

צד. את עין עבדו שומע אני אפילו העלה ירוד. תלמוד לומר ושחתה. לא אמרתי אלא מכה שיש בה השחתה. מכאן אמרו טפח על אזנו וחרשו על עינו וסימא אותו, הרי זה יוצא בן חורין. כנגד עינו ואינו רואה כנגד אזנו ואינו שומע, אינו יוצא בן חורין (דברי רבי חנינא בן גמליאל, שנאמר וכי יכה איש עד שיעשה מעשה).

צה. הפיל שני שניו כאחת סימא שתי עיניו כאחת, הרי זה יוצא בן חורין ואינו נוטל כלום. (תלמוד לומר עין תחת עין שן תחת שן). זו אחר זו, יוצא על הראשונה ונוטל נזקו על השניה. תלמוד לומר תחת עינו תחת שנו.

לחפשי ישלחנו שומע אני יכתוב לו גט שחרור- תלמוד לומר תחת עינו. ר"א אומר, נאמר כאן שלוח ונאמר להלן שלוח מה להלן גט אף כאן גט. אין לי אלא שיכול להשתלח, שאינו יכול להשתלח מנין (-תלמוד לומר לחפשי ישלחנו תחת שנו מכל מקום. רבי ישמעאל אומר,) הואיל ואמרה תורה במשלח ואמרה במשתלח, אם למדת על משלח שאינו משלח אלא מי שהוא גדול יכול אף המשתלח לא יהא משתלח אלא גדול. תלמוד לומר לחפשי ישלחנו תחת עינו מכל מקום. 


בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וכי יכה. אלו שני פסוקים מתחילין בוא"ו ומסיימין בוא"ו וכי יכה תחת עינו ואם שן עבדו תחת שנו הרי כ"ד כנגד כ"ד איברים שיוצא בהם ויש בהם כ"ו תיבות כשתצרף עמהן שן ועין יהיו כ"ו אברים וכן בויאמר ארור כנען ויאמר ברוך ה' אלהי שם כ"ו תיבות ומתחילין בוא"ו ומסיימין בוא"ו:

<< · מ"ג שמות · כא · כו · >>