מ"ג שמות כא כז



<< · מ"ג שמות · כא · כז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת שִׁנּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִם־שֵׁ֥ן עַבְדּ֛וֹ אֽוֹ־שֵׁ֥ן אֲמָת֖וֹ יַפִּ֑יל לַֽחׇפְשִׁ֥י יְשַׁלְּחֶ֖נּוּ תַּ֥חַת שִׁנּֽוֹ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְאִם שִׁנָּא דְּעַבְדֵּיהּ אוֹ שִׁנָּא דְּאַמְתֵּיהּ יַפִּיל לְבַר חוֹרִין יִפְטְרִנֵּיהּ חֲלָף שִׁנֵּיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִין שִׁינָא דְעַבְדֵיהּ כְּנַעֲנָאֵי אוֹ שִׁינָא דְאַמְתֵיהּ כְּנַעֲנִיתָא יַפִּיל לְבַר חוֹרִין יִפְטְרִינֵיהּ חוֹלַף שִׁינֵיהּ:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ואם שן עבדו. טעם שלא כלל הכתוב שן ועין וחלקם בב' מצות, יתבאר על דרך אומרם ז"ל בקדושין (דף כד:) אמר ר' ששת היתה עינו סמויה וחטטה יוצא לחירות, ולפי זה יש בעין ב' דינים של שחרור. האחד אם כיהה עינו הגם שלא חטטה כמובן שם בקדושין שהגם שלא נחטטה כל שחסר מאורה ואינו יכול להשתמש בה יצא לחירות, והב' שהגם שהיתה כהויה אם חטטה יצא לחרות, ואם היה הכתוב כולל אותם בדין אחד היינו לומדין בעין כדין השן מה שן ביטולה הוא נפילתה גם עין ביטולה הוא נפילתה אבל כיהוי שאינו מחסר כלל מהעין לא יצא לחירות:

מדרש מכילתא

לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

צו. שומע אני אפילו הפיל שן של חלב. תלמוד לומר עין, מה עין שאינה יכולה להחזיר אף שן שאינה יכולה להחזיר. אין לי אלא שן ועין מיוחדות, שאר כל אברים מנין- הרי אתה אומר ודן בנין אב מבין שניהם. לא הרי שן כהרי עין ולא הרי עין כהרי שן, הצד השוה שבהן שהם מומין קבועין וראשי אברים ובגלוי (ומתכוין) שאינן יכולין לחזור יוצא עליהם בן חורין, אף כל ראשי אברים שאינן יכולין לחזור יוצא עליהן בן חורין.

( לחפשי ישלחנו יכתוב לו גט שחרור. תלמוד לומר ישלחנו. נאמר כאן שלוח ונאמר להלן שלוח. ואין לי אלא שיכול להשתלח, שאינו יכול להשתלח מנין -תלמוד לומר לחפשי ישלחנו מכל מקום).

צז. רבי ישמעאל אומר עבד כנעני אין לו פדיון לעולם ואינו יוצא אלא לרצון, שנאמר והתנחלתם אותם. ולפי דרכנו למדנו, שעבד כנעני כשדה אחוזה לעולם. אבל אם היה רבו רודהו והפיל את שנו וסימא את עינו או אחד מאבריו שהם ראשין וגלויים, הרי זה קונה עצמו ביסורין. והרי דברים קל וחומר, מה אם מידי בשר ודם קונה עצמו ביסורין, קל וחומר מידי שמים. וכן הוא אומר יסור יסרני יה (תהלים קיח). 


<< · מ"ג שמות · כא · כז · >>