מ"ג שמות כא כז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת שִׁנּוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִם־שֵׁ֥ן עַבְדּ֛וֹ אֽוֹ־שֵׁ֥ן אֲמָת֖וֹ יַפִּ֑יל לַֽחׇפְשִׁ֥י יְשַׁלְּחֶ֖נּוּ תַּ֥חַת שִׁנּֽוֹ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאִם שִׁנָּא דְּעַבְדֵּיהּ אוֹ שִׁנָּא דְּאַמְתֵּיהּ יַפִּיל לְבַר חוֹרִין יִפְטְרִנֵּיהּ חֲלָף שִׁנֵּיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאִין שִׁינָא דְעַבְדֵיהּ כְּנַעֲנָאֵי אוֹ שִׁינָא דְאַמְתֵיהּ כְּנַעֲנִיתָא יַפִּיל לְבַר חוֹרִין יִפְטְרִינֵיהּ חוֹלַף שִׁינֵיהּ: |
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
( לחפשי ישלחנו יכתוב לו גט שחרור. תלמוד לומר ישלחנו. נאמר כאן שלוח ונאמר להלן שלוח. ואין לי אלא שיכול להשתלח, שאינו יכול להשתלח מנין -תלמוד לומר לחפשי ישלחנו מכל מקום).
צז. רבי ישמעאל אומר עבד כנעני אין לו פדיון לעולם ואינו יוצא אלא לרצון, שנאמר והתנחלתם אותם. ולפי דרכנו למדנו, שעבד כנעני כשדה אחוזה לעולם. אבל אם היה רבו רודהו והפיל את שנו וסימא את עינו או אחד מאבריו שהם ראשין וגלויים, הרי זה קונה עצמו ביסורין. והרי דברים קל וחומר, מה אם מידי בשר ודם קונה עצמו ביסורין, קל וחומר מידי שמים. וכן הוא אומר יסור יסרני יה (תהלים קיח).
מלבי"ם - התורה והמצוה
צו. לחפשי ישלחנו תחת שנו . בקדושין (דף כד) למדו שתפס שן ועין לדוגמא, שהוא הדין שיוצא בכ"ד ראשי אברים שאינם חוזרים. ומקשה ואימא נהוי שן ועין כשני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין, צריכא דאי כתב רחמנא שן הוא אמינא אפילו שן דחלב כתב רחמנא עין, ואי כתב עין הוא אמינא מה עין שנברא עמו אף כל שנברא עמו.
ולכן הקדים במכילתא במכילתא זה להודיע שצריך שן ועין ואינם שני כתובים, ומזה למדינן לכל ראשי אברים.
צז. לחפשי ישלחנו . רבי ישמעאל פירש הטעם שעל ידי היסורים יצא לחירות. כי אין לומר שהוא מטעם כסף שפודה את עצמו בשוי דמי האבר שחסרו. שעבד כנעני אינו נפדה בעל כרחו של אדון, כמו שאמר הרמב"ם (בפ"ה מהלכות עבדים). ואף שלר"י בסוטה (דף ג) לעולם בהם תעבודו רשות, בכ"ז זה תלוי ברצון האדון.
ומפני שהעבד הוקש לשדה אחוזה, באר הכתוב לרשת אחוזה לעולם בהם תעבודו. רוצה לומר, שבזה אינו כשדה אחוזה שיוצאה ביובל. וכמה שאמרו בקדושין (דף כ"ב ע"ב). ואם כן מה שיוצא בראשי אברים הוא על ידי יסורין. ובזה נלמד קל וחומר, וכמה שאמרו בברכות (דף ה) ומתורתך תלמדנו דבר זה מתורתך אנו למדין קל וחומר משן ועין כו'.