מ"ג שמות ב יט


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים וְגַם דָּלֹה דָלָה לָנוּ וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֹּאמַ֕רְןָ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י הִצִּילָ֖נוּ מִיַּ֣ד הָרֹעִ֑ים וְגַם־דָּלֹ֤ה דָלָה֙ לָ֔נוּ וַיַּ֖שְׁקְ אֶת־הַצֹּֽאן׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַרָא גּוּבְרָא מִצְרָאָה שֵׁיזְבַנָא מִיְּדָא דְּרָעַיָּא וְאַף מִדְלָא דְּלָא לַנָא וְאַשְׁקִי יָת עָנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְאָמָרָא גַבְרָא שֵׁיזְבָנָא מִן יְדָא דְרַעֲיָא לְחוֹד מִדוֹל חַד דָלָה לָן וְאַשְׁקֵי יַת עָנָא:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

ראו רמב"ן על שמות ב טז

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


איש מצרי הצילנו. דרשו רז"ל וכי משה בדמות מצרי היה אלא אלולי איש מצרי שהרג היאך יכנס למדין וישב על הבאר, ג' נזדווגו זווגן מן הבאר ואלה הם יצחק יעקב ומשה, יצחק שנאמר ויצחק בא מבוא באר לחי רואי וכתיב בתריה וישא עיניו וירא והנה גמלים באים, יעקב שנאמר (בראשית כט) וירא והנה באר בשדה, וכתיב בתריה (שם) ויהי כאשר ראה יעקב את רחל, משה שנאמר וישב על הבאר וכתיב בתריה ולכהן מדין שבע בנות.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותאמרן". ספרו שבחו מג' טעמים, א] שהוא איש מצרי שאין לומר שכבוד הכהן נגע בלבו כי הוא מאומה אחרת, ב] שהצילנו, ג] שחוץ מזה דלה דלה לנו שההצלה בא מצד אהבת משפט, ומה שדלה להם הוא מצד אהבת חסד וצדקה, ובזה ספר ממעלת אדונינו שמלבד שהיה מגן לבני עמו, עשה משפט לעשוקים לכל בני האדם בכלל:

<< · מ"ג שמות · ב · יט · >>