רמב"ן על שמות ב טז

| רמב"ן על שמותפרק ב' • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • יא • יד • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כג • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות ב', ט"ז:

וּלְכֹהֵ֥ן מִדְיָ֖ן שֶׁ֣בַע בָּנ֑וֹת וַתָּבֹ֣אנָה וַתִּדְלֶ֗נָה וַתְּמַלֶּ֙אנָה֙ אֶת־הָ֣רְהָטִ֔ים לְהַשְׁק֖וֹת צֹ֥אן אֲבִיהֶֽן׃


"ולכהן מדין שבע בנות" - לא יזכיר הכתוב שמו כי איננו ידוע רק מן הכנוי שהוא נכבד בכהונתו והוא יתרו כי אחרי התחתן במשה כתוב וישב אל יתר חותנו (להלן ד יח) ושם כתוב ויאמר יתרו למשה לך לשלום כמו אליה (מלכים ב א ג) ואליהו (שם א יז א) ירמיה (ירמיהו כז א) וירמיהו (שם א א) ואחרי שנתגייר נקרא חובב דכתיב מבני חובב חותן משה (שופטים ד יא) כי דרך כל המתיהדים לקרא להם שם אחר בישראל והוא בן רעואל דכתיב ויאמר משה לחובב בן רעואל המדיני (במדבר י כט) ומה שאמר בכאן (פסוק יח) ותבאנה אל רעואל אביהן הוא אבי אביהן כמו אלהי אבי אברהם (בראשית לב י) נבוכדנצר אבוהי (דניאל ה ב) וכן הידעתם את לבן בן נחור (בראשית כט ה) וכן ומפיבושת בן שאול (יט כה) ורבים כן והיה זה כי הכהן לא ימצא בבית כי היה נטרד בכיהונו בבית אלהיו ותבאנה אל הזקן ויתכן כי "ויואל משה לשבת את האיש" (להלן פסוק כ"א) הוא הכהן הנזכר למעלה כי הוא שנתן לו צפורה בתו

"ותבאנה ותדלנה" - כי היו הרועים בכל הימים באים וממלאים הרהטים ומשקים צאנם בתחלה ואחרי כן היו הנשים האלה משקות שלהן ואירע כי היום הזה קדמו הנשים ותבאנה ותדלנה כי היו חושבות להשקות צאנם בתחילה טרם בא הרועים והנה באו הרועים ויגרשום מן הרהטים להשקות הם תחלה כמנהגם בכל הימים ומשה חרה לו על החמס והצילן כי כיון שהן מלאו הרהטים הרי המים שלהן וגם דלה דלה להם כי לא הספיקו הרהטים לכל צאנן וזה טעם מדוע מהרתן בא היום ואמרו איש מצרי הצילנו מיד הרועים שמגרשים אותנו בכל יום תמיד בבאנו לרהטים בתחלה