מ"ג שמואל א א יג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכרה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְחַנָּ֗ה הִ֚יא מְדַבֶּ֣רֶת עַל־לִבָּ֔הּ רַ֚ק שְׂפָתֶ֣יהָ נָּע֔וֹת וְקוֹלָ֖הּ לֹ֣א יִשָּׁמֵ֑עַ וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ עֵלִ֖י לְשִׁכֹּרָֽה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְחַנָה הִיא מְצַלְיָא בְּלִבָּהּ לְחוֹד סִפְוָתָהָא נַיְידָן וְקָלָהּ לָא מִשְׁתְּמָע וְחָשְׁבָהּ עֵלִי כְּאִתְּתָא רַוְיָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויחשבה עלי לשכורה" - שלא היו רגילין להתפלל בלחש

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויחשבה עלי לשכורה" - כי כן דרך השכור לנענע בשפתיו ואין אומר ואין דברים

"וחנה" - אבל חנה היתה מדברת על לבה רצה לומר בלחש כאלו מדברת אל לבה ולא היה נשמע לעלי 

מצודת ציון

"על לבה" - כמו אל לבה

"נעות" - מלשון נע ונד

"ויחשבה" - חשב אותה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וחנה היא מדברת על לבה". שזה לא יתכן עם מה שהרבתה להתפלל, כי u1492 הדבור בלחש מורה שמתפללת לה' לבדו בלי אמצעי, ובזה לא יתכן להרבות בדברים כנ"ל, ולכן

"ויחשבה עלי לשכרה":