<< · מ"ג קהלת · א · ז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כׇּל־הַנְּחָלִים֙ הֹלְכִ֣ים אֶל־הַיָּ֔ם וְהַיָּ֖ם אֵינֶ֣נּוּ מָלֵ֑א אֶל־מְק֗וֹם שֶׁ֤הַנְּחָלִים֙ הֹֽלְכִ֔ים שָׁ֛ם הֵ֥ם שָׁבִ֖ים לָלָֽכֶת׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וכן "כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא" - לפי שאינן נשארים בתוכו, כי ים אוקיינוס הוא גבוה מכל העולם כולו, שנאמר (עמוס ח): "הקורא למי הים וישפכם וגו'", ומהיכן אדם שופך - מלמעלה למטה. והנחלים הולכים במחילות תחת ההרים מאוקיינוס וחוזרים ונובעים, וזהו "אל מקום שהנחלים הולכים הם שבים שם". אף הרשע - כל עומת שבא כן ילך.

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כל הנחלים" - אף על פי שהנחלים הולכים אל הים, לא יהיה מלא עד שיעבור החוק ויכסה הארץ, בעבור שהמים שהלכו אליו הם ישיבו ללכת על מקומם פעמים אין קץ להם, כי תמיד יעלה איד מהים אל הרקיע, והם רוב העננים, והמים המתוקים יעלו בעבור כלותם, והאיד ישוב גשם, כעניין (עמוס ה ח): "הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם", ומימי המעיינים מהגשם, וכל הנחלים יצאו מהמעיינים. הלא תראה כי בשנת בצורת ייבשו רובי המעיינים, וכתוב (מלכים א יז ז): "וַיִּיבַשׁ הַנָּחַל כִּי לֹא הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ". וזה עניין "אל מקום שהנחלים הולכים".

ולא באר שלמה סיבת שוב המים אל מקומם, כאשר לא באר סיבת שוב השמש מהמערב למזרח, אם למעלה מהרקיע או על הצדדים או על דרך שהארץ עגולה והיא באמצע הגלגל העליון, כי אלה הדברים צריכים ראיות, ושורש ספור לדבר על כל דבר נראה לעין ולא יצטרך לראיות.

והענין בזכירת אלה ארבעתם, שהם השמש שהוא מקום האש, והרוח, והמים, והארץ - בעבור היות כל הנמצאים תחת השמש נולדים מהם: הצמחים והחיות ובני אדם והעוף ודגי הים. ואם הם, שהם השרשים, מנהגם לשוב אל מקום כשהיו - איך יעמדו הנולדים מהם? ואם היו בראשיתם הבל - כן יהיו באחריתם. ואם האדם הבל - אף כי מעשהו, שהוא כמו מקרה לו, ואף כי מחשבותיו, שהם במקרה המקרה, כעניין (תהלים צד יא): "ה' יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם כִּי הֵמָּה הָבֶל":

<< · מ"ג קהלת · א · ז · >>