<< · מ"ג קהלת · א · ח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים יְגֵעִ֔ים לֹא־יוּכַ֥ל אִ֖ישׁ לְדַבֵּ֑ר לֹא־תִשְׂבַּ֥ע עַ֙יִן֙ לִרְא֔וֹת וְלֹא־תִמָּלֵ֥א אֹ֖זֶן מִשְּׁמֹֽעַ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כל הדברים יגעים וגו' לא תשבע עין ולא תמלא אזן" - מוסב על מה יתרון אם מחליף הוא עסק התורה לדבר בדברים בטלים הרי הם יגעים ולא יוכל להשיג את כולם ואם במראי' העין בא לעסיק עינו לא תשבע ואם בשמיעת אזן אזנו לא תמלא

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כל הדברים" - יש מפרשים "יגעים" כמו מַלְאִים מעייפים - מהשורש לאה. וזה לא ייתכן, בעבור היות יגעים פועל עומד, כמו (דברים כה יח): "וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ". ואילו היה כעניין פירושם, היו "מייגעים" מבניין פיעל הדגוש, מן (יהושע ז ג): "אַל תְּיַגַּע שָׁמָּה".

אכן, ישוב "יגעים" על הדברים בעצמם, והחפץ, שהם נלאים וחסרים, אין כח בהם, על כן "לא יוכל איש לדבר".

ואחר שהודיע הארבעה השרשים שהם עומדים על מתכונתם, ואם תקרה להם תנועה בסוף ישובו כשהיו, אמת ידענו הכלל, והפרטים הנולדים מהם לא יעמדו רגע אחת, על כן לא יוכל אדם לספור אותם, והעין לא תשבע מראות, כי סבת ראות העין התמונות שהם מתדמות באויר הזך ולא יעמדו רגע אחת, והאזן לא תמלא משמוע הפרטים, כי גם סבת השמיעה הכנסת האויר שיש בו תמונות הקולות, גם הם לא יעמדו. על כן לא תוכל העין לשלוט בפרטם, ולא האזן לשמוע מספרם כי אין קץ ומספר לה אצל בני אדם; לכן היוצר לבדו ידע הכלל והפרט, כי מעשה ידיו כלם:

<< · מ"ג קהלת · א · ח · >>