מ"ג צפניה ג ח

מקראות גדולות צפניה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכן חכו לי נאם יהוה ליום קומי לעד כי משפטי לאסף גוים לקבצי ממלכות לשפך עליהם זעמי כל חרון אפי כי באש קנאתי תאכל כל הארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָכֵן חַכּוּ לִי נְאֻם יְהוָה לְיוֹם קוּמִי לְעַד כִּי מִשְׁפָּטִי לֶאֱסֹף גּוֹיִם לְקָבְצִי מַמְלָכוֹת לִשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם זַעְמִי כֹּל חֲרוֹן אַפִּי כִּי בְּאֵשׁ קִנְאָתִי תֵּאָכֵל כָּל הָאָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָכֵ֤ן חַכּוּ־לִי֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה לְי֖וֹם קוּמִ֣י לְעַ֑ד כִּ֣י מִשְׁפָּטִי֩ לֶאֱסֹ֨ף גּוֹיִ֜ם לְקׇבְצִ֣י מַמְלָכ֗וֹת לִשְׁפֹּ֨ךְ עֲלֵיהֶ֤ם זַעְמִי֙ כֹּ֚ל חֲר֣וֹן אַפִּ֔י כִּ֚י בְּאֵ֣שׁ קִנְאָתִ֔י תֵּאָכֵ֖ל כׇּל־הָאָֽרֶץ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

בְּכֵן סַבָּרוּ לְמֵימְרִי אֲמַר יְיָ לְיוֹם אִתְגְלָיוּתִי לְמֵדַן אֲרֵי דִינַי לְכַנָשָׁא עַמְמַיָא לְקָרָבָא מַלְכוּתָא לְמִשְׁפַּךְ עֲלֵיהוֹן חֵימְתִי כָּל תְּקוֹף רוּגְזִי אֲרֵי בְּאֶשַׁת פּוּרְעֲנוּתִי יְסוּפוּן כָּל רִשְׁעֵי אַרְעָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קומי לעד" - שאקום להתוועד עליכם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לכן", אחר שסופר רעת העם ושכל מה שהשתדל כדי שישובו בתשובה ושיהיה אז עת הגאולה לא הועיל, לכן א"א שיהיה אז זמן הגאולה, כי א"א שאני אחכה לכם ר"ל שאקוה ואמתין שאתם תיטיבו מעשיכם ועי"ז תושעו, רק אתם צריכים "לחכות לי", ר"ל להמתין עד שיבא העת המיועד באחרית הימים, שאז אתעורר אני אל הגאולה העתידה כשיגיע הקץ האחרון המוגבל הבלתי תלוי במעשיכם כלל, ועז"א "ליום קומי", שאז אקום אני מעצמי לגאלכם, וזה יהיה "לעד", ר"ל שאז תהיה גאולה נצחית לעד שלא יהיה אחריו גלות עוד, משא"כ הגאולה שע"פ המעשים לא תהיה לעד, כי כשישובו וירעו מעשיהם תבטל הגאולה, אבל ע"ז צריכים אתם לחכות, ר"ל להמתין זמן רב, כי הקץ המוגבל רחוק מאד, ועתה מפרש איך יהיה הגאולה הזאת שיהיה לעד, "כי משפטי", ר"ל שאז לא תהיה הגאולה פרטית לישראל לבד, רק משפטי והנהגתי בגאולה זאת יהיה "לאסף גוים", שיתאספו כל העמים למלחמת גוג ומגוג, וע"י אסיפתם אשפך עליהם זעמי וכל חרון אפי שיש לי עליהם על שהרעו לישראל, וחוץ מן מה שאעניש אותם דרך נקמה אקנא ג"כ על כבוד שמי, "ובאש קנאתי זאת תאכל כל הארץ", כמ"ש וילבש בגדי נקם תלבושת ויעט כמעיל קנאה:


ביאור המילות

"לאסף גוים לקבצי ממלכות". המקבץ יקבץ נפזרות, והאוסף אוסף את המקובץ אל רשותו (כמ"ש ישעיה י"א), ומבואר אצלי שהגוים הם הקבוצים שאין להם מלך והם ההמונים יתקבצו בנקל מעצמם, וה' יאספם לירושלים, והממלכות שלא יהיו מקובצים לזה. שהם לא יתקבצו בנקל כ"כ, ה' יקבץ אותם, ועי' חבקוק (ב'ה'):

"זעמי, חרון אפי". אף משתתף עם השמות שמורים על הכעס. וזעם משתתף עם השמות שמורים על הקללה והעונש (ישעיה י' ה'. נחום א' ו', חבקוק ג' י"א) שישפוך עליהם העונש המיועד וגם החרון אף שהוא יוסיף על העונש כפי חרונו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל הארץ" - כל יושבי הארץ

"כי משפטי" - אשר אז תצא משפטי לאסוף עכו"ם וגו' לשפוך עליהם זעמי וכל חרון אפי

"לכן חכו לי" - הואיל ולא שבתם אלי לא אמהר הגאולה אלא המתינו לי על היום המוגבל שאקום לשלול את העכו"ם ועל יום מפלת גוג יאמר

מצודת ציון

"חכו" - ענין המתנה ואיחור כמו ונסתה ולא תחכה (מלכים ב ט)

"לעד" - ענין ביזה ושלל כמו בבוקר יאכל עד (בראשית מט)

<< · מ"ג צפניה · ג · ח · >>