מצודות על צפניה ג
<< · מצודות על צפניה · ג
פסוק א
מצודת ציון
"מוראה ונגאלה" - ענין שניהם מלוכלך ומטונף כמו ושמתיך כרואי (חבקוק ג)וכמו נגאלו בדם (ישעיהו נט)וכפל המלה בשמות נרדפים
"היונה" - מלשון אונאה ועניינו קחת ההון וכן מפני חרון היונה (ירמיהו כה)
מצודת דוד
פסוק ב
מצודת דוד
"לא קרבה" - לבקש עזר ממנה
"בה' לא בטחה" - כי בקשה עזר ממלכי מצרים
"לא לקחה מוסר" - ממה שבא על עשרת השבטים בגמול העוון
"לא שמעה בקול" - ר"ל בקול הנביאים המזהירים אותהפסוק ג
מצודת ציון
"גרמו" - ענין עצם כמו גרמיו כמטיל ברזל (איוב מ)
מצודת דוד
"לא גרמו לבוקר" - לא השאירו לבוקר אף העצמות כי את הכל יאכלו ור"ל השופטים משחיתים את העם מכל וכל ולפי שהמשילם לזאבי ערב אמר לשון הנופל בהם
"זאבי ערב" - ר"ל ימהרו לטרוף כזאבים הטורפים בערב הממהרים לטרוף בעבור הרעבון שלא אכלו כל היום
"שריה בקרבה" - שריה אשר בקרבה מאיימים על העם בקול שאגתם כאריות השואגיםפסוק ד
מצודת ציון
"פוחזים" - קלי הדעת וכן אנשים ריקים ופוחזים (שופטים ט)
"בוגדות" - מלשון בוגד
"חללו" - ענין בזיון
"חמסו" - ענין הסרה כמו ויחמוס כגן שכו (איכה ב)
מצודת דוד
"כהניה" - כהני המקדש חללו את הקודש ומבזין אותו
"חמסו תורה" - הסירו את התורה ולא למדוה את העם ועל הכהן ללמד כמ"ש כי שפתי כהן וגו' תורה יבקשו מפיהו (מלאכי א)
"נביאיה פוחזים" - נביאי הבעל המה קלי הדעת ואנשי בוגדפסוק ה
מצודת ציון
"לאור" - ר"ל ברור כאור ודומה לו
"נעדר" - ענין חסרון כמו איש לא נעדר (ישעיהו מ)
מצודת דוד
"בבוקר בבוקר" - ר"ל בכל יום ויום הוא דן משפט אמת וברור ולא נעדר בשום פעם מדין משפט האמת והגוי העול הזה אינו יודע מהו בושה כי איך לא יכלם לעשות עול במקום שכינת האל השונא את העולה ואוהב המשפט
"ה' צדיק בקרבה" - הנה ה' הצדיק משרה הוא שכינתו בקרב ירושלים והוא הלא אין עושה עולה כי שנואה היא לופסוק ו
מצודת ציון
"נשמו" - מלשון שממון
"פנותם" - הם המגדלים הגבוהים כמו ועל הפנות הגבוהות (לעיל א)
"החרבתי" - מלשון חרבן
"חוצותם" - ענין שוק ורחוב
"נצדו" - ענין שממון כי והשמותי אני את הארץ (ויקרא כו)תרגם אונקלוס ואצדי
מצודת דוד
"הכרתי גוים" - והנה הכרתי את העכו"ם ונשמו מגדליהם
"החרבתי" - עשיתי חוצותם חרבות מבלי איש עובר בהן ונשמו עריהם מבלי איש וחוזר ומפרש מאין יושב ר"ל לפי שאין מי יושב בהן לכן אין איש עובר בהןפסוק ז
מצודת ציון
"אך" - עניינו כמו באמת וכן אך עצמי ובשרי אתה (בראשית כט)
"מעונה" - מדורה כמו ה' מעון אתה היית (תהלים צ)
"פקדתי" - צויתי כמו והוא פקד עלי (עזרא א)
"עלילותם" - מעשיהם
מצודת דוד
"אכן" - באמת לא כן עשו כי עוד השכימו בזריזות רב ועוד השחיתו כל מעלליהם יותר ממה שעשו מאז
"אמרתי" - חשבתי ע"י אבדן העכו"ם באמת עתה תיראו מפני ומהגמול הבא עליהם תקחו מוסר ואז לא יהיה נכרת מדורו זהו בהמ"ק וכן לא יכרת ממנה כל הטובה אשר פקדתי עליהפסוק ח
מצודת ציון
"חכו" - ענין המתנה ואיחור כמו ונסתה ולא תחכה (מלכים ב ט)
"לעד" - ענין ביזה ושלל כמו בבוקר יאכל עד (בראשית מט)
מצודת דוד
"כל הארץ" - כל יושבי הארץ
"כי משפטי" - אשר אז תצא משפטי לאסוף עכו"ם וגו' לשפוך עליהם זעמי וכל חרון אפי
"לכן חכו לי" - הואיל ולא שבתם אלי לא אמהר הגאולה אלא המתינו לי על היום המוגבל שאקום לשלול את העכו"ם ועל יום מפלת גוג יאמרפסוק ט
מצודת ציון
"שפה" - כן יקרא לשון עם ועם וכן שפת רעהו (שם יא)
"ברורה" - כלפי שקורא לשון העכו"ם עמקי שפה כמ"ש עם עמקי שפה (ישעיהו לג)קורא למולם לשון הקדש שפה ברורה ונקיה
"שכם" - ר"ל צד אחד ודעה אחת כמו דרך ירצחו שכמה (הושע ו)
מצודת דוד
"לקרוא כולם" - ר"ל אחדות הלשון יהיה סבה שיתייחדו באמונה לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד ובדעה אחת
"כי אז אהפוך" - אשר אז אהפוך על העכו"ם שידברו שפה ברורה תמורת עמקי השפה אשר עמהם ר"ל שידברו בלשון הקדש במקום הלשון שמדברים עכשיופסוק י
מצודת ציון
"עתרי" - שם אומה
"בת פוצי" - עדת פוצי והוא שם אומה
"יובילון" - ענין הבאה כמו יובל שי (ישעיהו יח)
מצודת דוד
פסוק יא
מצודת ציון
"עלילותיך" - מעשיך
"עליזי" - ענין שמחה
מצודת דוד
"בהר קדשי" - ר"ל היושבת בהר קדשי היא ירושלים
"לגבהה עוד" - להתגאות עוד
"לא תבושי" - לא תסבול בושה בעבור כל רוע העלילות והמעשים אשר פשעת בי מאז
"אסיר מקרבך" - ר"ל עוד לא ימצא מי בך שישמח ויתפאר בגאותו ולכן לא תבוש עוד כי בעבור זה תלך העון ואין לופסוק יב
מצודת ציון
"עני ודל" - ר"ל מוכנע כעני ודל
"וחסו" - ענין בטחון
מצודת דוד
פסוק יג
מצודת ציון
"תרמית" - מלשון רמיה ומרמה
"ירעו" - מלשון מרעה
"ורבצו" - ענין השכיבה לנוח
מצודת דוד
"כי המה" - כי אז המה ירעו וירבצו ואין מי יחרידם בין בעת שירעו בין בעת שירבצו
"לשון תרמית" - אמרי מרמה
"שארית ישראל" - הנשארים מהם לא יעשו עוד עולהפסוק יד
מצודת דוד
פסוק טו
מצודת ציון
"פנה" - ענין הסרה וביעור כמו פנית לפניה (תהלים פ)
מצודת דוד
"ה' בקרבך" - ה' השרה שכינתו בקרבך ולא תיראי עוד מרעה כי לא תבוא עליך
"הסיר ה' משפטיך" - הרחיק ממך משפט היסורים שהיה בך מאז
"פנה אויביך" - ביער את אויביך מן העולםפסוק טז
מצודת ציון
"ירפו ידיך" - כן נקרא המתפחד ומתייאש וכן ורפה ידים (שמואל ב יז)
מצודת דוד
פסוק יז
מצודת ציון
"יחריש" - ענין שתיקה כמו והחריש לה (במדבר ל)
מצודת דוד
"יגיל וגו'" - כפל הדבר להפלגת הענין
"יחריש באהבתו" - בעבור אהבתו לך ישתוק על העונות שעשית מאז ולא יזכירם לך להכלימך
"גבור יושיע" - ר"ל הוא הגבור שעשה הגבורות האלה והוא יושיע לךפסוק יח
מצודת ציון
"נוגי" - מלשון יגון ותוגה
"ממועד" - ענין זמן ועת כמו למועד אשוב אליך (בראשית יח)
"אספתי" - ענין הכנסה כמו ואין איש מאסף אותם (שופטים יט)
"משאת" - מלשון משא וסבל
מצודת דוד
"משאת עליה חרפה" - ר"ל כבר נשאו על חורבן ירושלים חרפה מרובה בהיותם בארץ אויביהם
"נוגי ממועד" - אל מול ירושלים יאמר בניך שהיו מליאי יגון בעבור איחור זמן הגאולה הכנסתים אליך כי ממך היו והושבתים למקומםפסוק יט
מצודת ציון
"עושה" - ענין כתישה ומעוך כמו בעשות ממצרים דדיך (יחזקאל כג)
"מעניך" - מלשון עינוי
"הצולעה" - החגרת כמו והוא צולע על ירכו (בראשית לב)
"והנדחה" - מלשון דחיה
"לתהלה" - מלשון הלול ושבח
"לשם" - ר"ל לפרסום שם טוב
מצודת דוד
"ושמתים" - אשים אותם לתהלה ולפרסום שם טוב בכל הארץ שלקחו בשתם ר"ל במקומות שהיו לבושת שם יהיו לתהלה
"והנדחה" - ישראל הנדחה מארצה לארצות העכו"ם הנה אקבץ אותה והוא כפל ענין במ"ש
"והושעתי" - ואז אושיע את עדת ישראל שהיא כצולעה שאינה יכולה לזוז ממקומה
"בעת ההיא" - בזמן הגאולה אכתש אותם
"הנני עושה" - אני אכתש ואמעך את כל העכו"ם שעינו אותךפסוק כ
מצודת ציון
"בשובי" - ענין השקט ומרגוע כמו בשובה ונחת (ישעיהו ל)
"שבותיכם" - מלשון שבי הגולה
מצודת דוד
"לעיניכם" - בזה ירמוז על תחיית המתים לומר לבני דורו הנה תעמודו בתחיה ואת זה תראו בעיניכם כן אמר ה'
"בשובי" - בעת אשקיט וארגיע את בני השבי לשבת שאנן אז תהיו לתהלה
"כי אתן אתכם וגו'" - ולכן לא ישאר מי מהם בגולה כי בעבור שיהיו לתהלה בכל עכו"ם יביאום למנחה לירושלים את מי אשר ימצאו בקצות הארץ
"ובעת קבצי אתכם" - זה אמר על יהודה כאומר עם כי בבנין בית השני לא חזרתם כולכם אבל בעת הגאולה ההיא אקבץ את כולכם אל ארצכם
"בעת ההיא וגו'" - זה אמר על עשרת השבטים כאומר עם כי בבנין בית השני לא חזרתם לארצכם אבל בעת הגאולה ההיא אביא אתכם לארצכם
<< · מצודות על צפניה · ג