פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות עמוס


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַהֹפְכִים לְלַעֲנָה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לָאָרֶץ הִנִּיחוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַהֹפְכִ֥ים לְלַעֲנָ֖ה מִשְׁפָּ֑ט וּצְדָקָ֖ה לָאָ֥רֶץ הִנִּֽיחוּ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

דְהָפְכִין לְגִידָה דִינָא וּזְכוּתָא לְאַרְעָא רָטָשׁוּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ההופכים ללענה משפט" - ואינם זוכרין הפיכותי שאני הופך לבקר צלמות יש ששרויין עתה בחשך ואני מאיר להם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ההופכים", אמר עוד סבה למה שנפלו באין מקים, מצד שהם "הופכים ללענה משפט", שא"א שיתקיימו ישראל רק ע"י משפט וצדקה, שמשפט כולל המצות שבין אדם לחברו, וצדקה כוללת המצות שבין אדם למקום, והם הענבים אשר קוה ה' מן הכרם אשר נטע בקרן בן שמן כמ"ש (ישעיה סי' ה'), והמשפט הוא מתהלך בארץ לשמור את החיים המדינים שיחיו חיים מתוקים וערבים לשמור את הקבוץ מעושק וגזל ושיחיו בנחת ושלוה והם הופכים ללענה משפט, והצדקה היא תשא כנף לשמים למצוא ע"י אושר הנפש באשר היא בת אלהים רוחנית אלהית, והם "הניחו צדקה לארץ", שהיא אצלם כדבר ארצי חומרי בלתי נחשב לכלום באשר לא יאמינו בנצחיות הנפש ובקדושתה:


ביאור המילות

"משפט וצדקה". משפט בין אדם לחברו וצדקה בין אדם למקום בכ"מ (עי' לקמן כ"ד, ו' י"ב):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לארץ הניחו" - משפילים הצדקה עדי ארץ

"ההופכים" - אשר הם מהפכים משפט התורה המתוק כדבש לקחת תמורתו את העגל המרה כלענה

מצודת ציון

"ללענה" - שם עשב מר

<< · מ"ג עמוס · ה · ז · >>