מ"ג נחום ג ז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה כל ראיך ידוד ממך ואמר שדדה נינוה מי ינוד לה מאין אבקש מנחמים לך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה כָל רֹאַיִךְ יִדּוֹד מִמֵּךְ וְאָמַר שָׁדְּדָה נִינְוֵה מִי יָנוּד לָהּ מֵאַיִן אֲבַקֵּשׁ מְנַחֲמִים לָךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֤ה כׇל־רֹאַ֙יִךְ֙ יִדּ֣וֹד מִמֵּ֔ךְ וְאָמַר֙ שָׁדְּדָ֣ה נִֽינְוֵ֔ה מִ֖י יָנ֣וּד לָ֑הּ מֵאַ֛יִן אֲבַקֵּ֥שׁ מְנַחֲמִ֖ים לָֽךְ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וִיהֵי כָּל דִי יַחֲזִינֵיךְ יִתְרְחַק מִנֵיךְ וְיֵימַר אִתְבְּזִיזַת נִינְוֵה מָן יִדְוֵי עֲלָךְ אֵיפֹא אַשְׁכַּח מְנַחֲמִין לָךְ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ידוד ממך" - יתרחק ממך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והיה", עד "שכל הרואה אותך ידוד" ויתרחק "ממך", ויאמר "שדדה נינוה" ר"ל אחר שנינוה שדדה תמיד את כל העולם א"כ "מי ינוד לה" אחר שכולם שונאים אותה. עתה יסוב המליץ פניו אל נינוה אומר אליה "מאין אבקש מנחמים לך", למי קרה צרה כזאת עד שבזה אנחם אותך לאמר שגם לפלוני קרה כזאת:


ביאור המילות

"שדדה". לדעת המפרשים כמו ש₪ד¢ד¢ה, ואני פרשתיו מהקל ובא בדגש וראוי להיות רפה ובמתג:

"ינוד, מנחמים". הנודה היא מן הקרובים והאוהבים (כמ"ש ישעיה נ"א י"ט), והמנחמים יהיו גם רחוקים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מאין" - מאיזה מקום אבקש לך מנחמים והוא כפל ענין במ"ש

"כל רואיך" - כל הרואים אותך בשפלותך ובזיונך ינוד להתרחק ממך כדרך שמתרחקים מדבר מאוס

"ואמר" - הרואה בבזיונך יאמר הנה שדדה נינוה מי ינוד לה בראש כדרך המנחמים כאומר הלא אין לה אוהבים כי הרעה לכל העכו"ם

מצודת ציון

"ידוד" - מלשון נדידה

"שדדה" - ענין עושק

"ינוד" - מלשון נדידה והנעה

"מאין" - מאיזה מקום

<< · מ"ג נחום · ג · ז · >>