מ"ג משלי כח כז
<< · מ"ג משלי כח · כז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נותן לרש אין מחסור ומעלים עיניו רב מארות
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נוֹתֵן לָרָשׁ אֵין מַחְסוֹר וּמַעְלִים עֵינָיו רַב מְאֵרוֹת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נוֹתֵ֣ן לָ֭רָשׁ אֵ֣ין מַחְס֑וֹר
וּמַעְלִ֥ים עֵ֝ינָ֗יו רַב־מְאֵרֽוֹת׃
רש"י (כל הפרק)
"נותן לרש" - צדקה
"(אין מחסור" - להרבות לו צדקה סא"א) וכן הרב שאינו מונע תורה מפי התלמידרלב"ג (כל הפרק)
"נותן לרש". מי שהוא נותן מהונו לעני יברכהו מפני זה הש"י ולא יהיה לו מחסור כמ"ש התורה כי בגלל הדבר הזה וגו' אך מי שהוא מעלים עיניו מהעניי' הוא רב קללות ומארות וזהו מדה כנגד מדה:
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"אין מחסור" - לא יוחסר עשרו בעבור פזור הצדקה. אבל -
"המעלים עיניו" מן הרש, ועושה עצמו כאלו לא יראהו לבלי תת לו, הנה יבוא בעשרו הרבה קללות, ותרד לטמיון.
מצודת ציון
"ומעלים" - מלשון העלמה.
"מארות" - מלשון ארור.מלבי"ם (כל הפרק)
"נותן לרש", מי "שנותן" צדקה "לרש, אין מחסור", כי בגלל הדבר הזה יברכך ה', וגם שעי"כ לא יחסר הונו כי מלח ממון חסר, ובהפך "המעלים עיניו" מן הצדקה, לא לבד שלא יתברך, עוד ישולח בו "מארות רבות":
הגאון מווילנה (כל הפרק)
(משלי כח כז): "נותן לרש אין מחסור" - כי (משלי יא כד): "יש מפזר ונוסף עוד", אבל חיסרון לעולם לא יהיה לו, ויש מהם שנוסף להם עוד.
"ומעלים עיניו רב מארות" - יהיו לו הרבה מארות וגדולות.