פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בוטח בלבו הוא כסיל והולך בחכמה הוא ימלט

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בּוֹטֵחַ בְּלִבּוֹ הוּא כְסִיל וְהוֹלֵךְ בְּחָכְמָה הוּא יִמָּלֵט.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בּוֹטֵ֣חַ בְּ֭לִבּוֹ ה֣וּא כְסִ֑יל
  וְהוֹלֵ֥ךְ בְּ֝חׇכְמָ֗ה ה֣וּא יִמָּלֵֽט׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בוטח בלבו". הנה הכסיל לא יתישב בדברים קודם התחילו לדרוך אל השגת' אך הוא בוטח בלבו שלא יחסר לו טוב העצה ולזה יקרה לו רע בהם ואולם מי שילך בחכמה הוא ימלט מכל רע ומכל מונע ממה שהוא דורך אליו כי כבר הקדים תחלה הסבות המביאו' אל מה שידרוך בהגעתו והסיר הסבות המונעות:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בוטח בלבו הוא כסיל", כבר התבאר כי יצר לב האדם רע מנעוריו, כי ציורי הלב הם נוטים אל התאוה והפך מחקי החכמה, וצריך שילך ע"פ חקי החכמה שע"י ימלט מלהלכד בציורי לבו, אבל "הבוטח בלבו" ללכת כפי שיטה לבו כפי ציוריו הרעים "הוא כסיל", שהכסיל הוא נלוז מחקי החכמה מפני תאוותיו, כמ"ש לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו, אבל "ההולך" בחכמה הוא ימלט מציורי יצר הלב הרעים, כי החכמה תנהלהו על מי מנוחות ללחום נגד יצרי הלב:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בוטח בלבו" - העומד בצרה ובוטח בתחבולות לבו - הוא כסיל. אבל ההולך בדרך חכמה לבטוח בה' - הוא ימלט מן הצרה.

<< · מ"ג משלי · כח · כו · >>