פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ארי נהם ודב שוקק משל רשע על עם דל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲרִי נֹהֵם וְדֹב שׁוֹקֵק מֹשֵׁל רָשָׁע עַל עַם דָּל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲֽרִי־נֹ֭הֵם וְדֹ֣ב שׁוֹקֵ֑ק
  מוֹשֵׁ֥ל רָ֝שָׁ֗ע עַ֣ל עַם־דָּֽל׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ארי נוהם" - הוא להם

"ודוב שוקק" - נהימה לארי ושקיקה לדוב שניהם לשון צעקה

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ארי נהם". הנה בדמיון הארי הנוהם על דברי הטרף והדוב השוקק והולך לטרוף ימצא הרשע המושל על עם דל אין כוונתו כי אם להשחית ולהרע להם ולעשקם בהפך מה שראוי שיהיה מחוק המושל:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ארי נוהם ודוב שוקק", הארי שואג בשיש לו טרף, והארי נוהם בשאין לו טרף ונוהם מחמת צער, ואז הוא מסוכן מאד כי יטרוף כל אשר ימצא להשביר רעבונו, וכן הדוב השוקק הוא אם צמא לדם, כן דומה "הרשע המושל על עם דל" כי אם מושל על עשירים שי"ל מה לגזול מהם דומה כארי שואג על טרפו שאינו מסוכן כ"כ, אבל על עם דל הוא נוהם תמיד לבשר ושוקק לדם ומשחית את כל הפוגע בו:


ביאור המילות

"נהם". כבר התבאר (ישעיה ה') שארי שואג כשי"ל טרף ונוהם מחמת צער כשא"ל טרף, "ושוקק", צמא לשתות דם כמו נפשו שוקקה (ישעיה כ"ט):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ארי" - כמו שאגת הארי והדוב מפחיד את הבריות, כן מפחיד ממשלת הרשע על עם דל, כי דרכו להזיק תשושי הכח.

מצודת ציון

"נוהם שוקק" - שאגת הארי נקראת נהימה, ושאגת הדוב - שקיקה.

תולדות אהרן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ארי נוהם ודוב שוקק מושל רשע על עם דל" -

  • (מגילה יא א): "ריש לקיש פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא: ארי נוהם ודוב שוקק מושל רשע על עם דל:
    • ארי נוהם - זה נבוכדנצר הרשע, דכתיב ביה (ירמיהו ד) עלה אריה מסובכו.
    • דוב שוקק - זה אחשורוש, דכתיב ביה (דנייאל ז) וארו חיוה אחרי תניינה דמיה לדוב, ותני רב יוסף: אלו פרסיים, שאוכלין ושותין כדוב, ומסורבלין בשר כדוב, ומגדלין שער כדוב, ואין להם מנוחה כדוב.
    • מושל רשע - זה המן,
    • על עם דל - אלו ישראל, שהם דלים מן המצוות."

<< · מ"ג משלי · כח · טו · >>