מ"ג משלי כח ט

מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מסיר אזנו משמע תורה גם תפלתו תועבה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מֵסִ֣יר אׇ֭זְנוֹ מִשְּׁמֹ֣עַ תּוֹרָ֑ה
  גַּ֥ם תְּ֝פִלָּת֗וֹ תּוֹעֵבָֽה׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מסיר אזנו". הנה מי שמסיר אזנו משמוע תורה לא די שפעולותיו תהיינה מתועבות מזה הצד כי סרה ממנו ההישרה לתקון הפעולות אך גם תפלתו שיחשוב היותה עבודה לש"י היא מתועבת כי מפני סורו מלמידת התורה והתנהג בדרכיה לא יתכן שתהיה כוונתו בה ראויה:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מסיר אזנו משמוע תורה", מי שמסיר אזנו ואינו רוצה לשמוע למוד התורה, הגם שעושה זאת בעבור שהגיע זמן תפלה "גם התפלה היא תועבה", וכמ"ש חז"ל בשבת דף י' ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר"ז הגיע עידן צלותא, קמסרהב ר"י, קרי עליה ר"ז מסיר אזנו וכו', כי תורה היא חיי עולם ותפלה חיי שעה:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מסיר..." - על כי אינו מחשיב דברי הזולת, ולכן ישולם מדה במדה, כי המקום ברוך הוא מתעב תפלתו ואינו מחשיבה, ולא לרצון תהיה.

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מסיר וגו'" - על כי אינו מחשיב דברי הזולת, ולכן ישולם מדה במדה, כי המקום ברוך-הוא מתעב תפלתו ואינה מחשיבה, ולא לרצון תהיה.

תולדות אהרן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה" -

  • (שבת י א): "רבא חזייה לרב המנונא דקא מאריך בצלותיה. אמר 'מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה?!' והוא סבר: זמן תפלה לחוד וזמן תורה לחוד. ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר' זירא והוו עסקי בשמעתא, נגה לצלויי והוה קא מסרהב ר' ירמיה; קרי עליה ר' זירא: מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה"

<< · מ"ג משלי · כח · ט · >>