פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רעך ורעה [ורע] אביך אל תעזב ובית אחיך אל תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רֵעֲךָ ורעה [וְרֵעַ] אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב וּבֵית אָחִיךָ אַל תָּבוֹא בְּיוֹם אֵידֶךָ טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רֵ֥עֲךָ֨ ורעה וְרֵ֪עַ אָבִ֡יךָ אַֽל־תַּעֲזֹ֗ב
  וּבֵ֥ית אָחִ֗יךָ אַל־תָּ֭בוֹא בְּי֣וֹם אֵידֶ֑ךָ
    ט֥וֹב שָׁכֵ֥ן קָ֝ר֗וֹב מֵאָ֥ח רָחֽוֹק׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רעך ורע אביך" - הקב"ה שנקרא ריע לישראל וריע אביך שחיבב את אבותיך

"אל תעזב" - אם עזבת יבא עליך פורענות

"ובית אחיך" - אל תבטח בבני עשו וישמעאל שיקרבוך מצינו כשגלו ישראל לבבל היו אומרים למוליכיהם בקולר בבקשה מכם הוליכונו בדרך אחינו בני עשו וישמעאל והיו בני ישמעאל יוצאים לקראתם ומקדמין אותם במיני מלוחים ונודות נפוחים

"מאח רחוק" - טוב שישכון ביניכם הקרוב לקוראיו משתבואו אצל אח שנתרחק לאמור יקרבו ימי אבל אבי וגו'

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"רעך ורע אביך". מי שהיה רעך ורע אביך אל תעזבהו כי טובה לך אהבתו מאד ולא תשען שתבא אל בית אחיך ביום אידך ותבטח בזה לעזוב אהבת רעך כי טוב לך שכן קרוב יותר מהאח שהוא רחוק לך רחוק המקום כי רחוק המקום הוא ממה שימעט שקר האהבה ואולם השכן הקרוב יהיה מוכן לך תמיד לעזר ולהועיל בכל עניניך:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"רעך ורע אביך אל תעזב", אם יש לך ריע שהוא מנוסה לך באהבתו מקדם, עד שהיה תמיד "רעך ורע של אביך, אל תעזבנו". כי האח הגם שהטבע נטע אהבה בין אחים, בכ"ז אהבתו היא רק בעת טוב לך ובעת שלא תצטרך לו, אבל "ביום אידך", אז תופסק אהבתו, אם מצד שכל אחי רש שנאוהו, ואם מצד שלא ירצה לעזור לך, ואז "טוב שכן קרוב", מי שהוא קרוב לך ע"י שהוא שוכן אצלך תמיד, ממי שהוא "רחוק" הגם שהוא "אח":

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רעך" - האוהב אותך וגם את אביך אהב, ומהנראה שנשרשה האהבה, ולזה אל תעזוב אהבתו, ואל תבטח לומר 'הנה בבוא עלי יום איד אבוא אל בית אחי לשאול מעמו עזרה', כי יותר טוב שכן הקרוב עמך בכל עת כרעים אהובים, מהאח הרחוק ממך ולא יתחבר עמך.

מצודת ציון

"אידך" - מלשון איד ומקרה רע.

<< · מ"ג משלי · כז · י · >>