מ"ג משלי כו ט


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חוֹחַ עָלָה בְיַד שִׁכּוֹר וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ח֭וֹחַ עָלָ֣ה בְיַד־שִׁכּ֑וֹר
  וּ֝מָשָׁ֗ל בְּפִ֣י כְסִילִֽים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חוח עלה ביד שכור" - כחוח, שהוא נדבק ביד שכור, כן "המשל" האמור למטה נדבק "בפי הכסיל" להיות להם לחוח ולקוץ מכאיב.

ומהו המשל?

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חוח" - הנה, כמו ש"ביד שכור עלה חוח" אשר יוזק בו, ועזב מלקחת הדברים אשר יועילו לו או שלא יוזק בהם, כן הענין "במשל שהוא בפי כסילים", כי מכל הכוונות אשר אפשר שיובנו בו, לא יביאו מהם הכסילים רק מה שיזוקו בו.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חוח עלה ביד שיכור ומשל בפי כסילים" - שהכסיל הזה, השיכור מחמת יין התאווה, אשר נקצצו רגליו ושוקיו כנ"ל, הוא שוכב והולך על ידו, עד שעלה חוח בידיו שהוא הולך עליהם, ובכל זה נמצא משל בפי כסילים, לקצץ במשל הזה את השוקיים שהם עמודי החכמה, ומבאר המשל הנמצא בפיו, הוא אומר -


 

הגאון מווילנה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חוח עלה ביד שיכור ומשל בפי כסילים" - כמו החוח אשר ביד שיכור, שרואה את החוח ואף על פי כן אינו יכול ליטול את החוח מידו, כי דעתו מבולבלת ואינו יכול לאחוז את ידו, כן המשל בפי כסילים, הכל רואים ויודעים את המשל, אבל אי אפשר להוציא המכוון והנמשל ממנו.

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חוח" - כמו הקוץ העולה ביד שכור, שהוא נוקב כפיו ומזיק בו לאחרים, כן המשל אשר בפי הכסילים יזיק לעצמו ולאחרים.

מצודת ציון

"חוח" - מין קוץ, כמו (מלכים ב יד): "החוח אשר בלבנון".

<< · מ"ג משלי · כו · ט · >>