פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רב מחולל כל ושכר כסיל ושכר עברים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רַב מְחוֹלֵל כֹּל וְשֹׂכֵר כְּסִיל וְשֹׂכֵר עֹבְרִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רַ֥ב מְחוֹלֵֽל־כֹּ֑ל
  וְשֹׂכֵ֥ר כְּ֝סִ֗יל וְשֹׂכֵ֥ר עֹבְרִֽים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רב מחולל כל" - הקב"ה ברא את הכל ודן את הכל ככסיל כחכם אין אנו צריכין לשום חכמה

"ושוכר כסיל" - לא כבשר ודם שלא ישכור אלא פועלים בקיאים ולא ישכור אלא העוסקים במלאכתו אבל הקב"ה מחולל כל ושוכר הכסילים ושוכר עובר דרכים הבטלנים מכל מלאכה ומדרש אגדה ושוכר כסיל מל' וסכרו מעינות תהום (בראשית ח) ולשון עושי שכר (ישעיהו יט) הקב"ה סוכר מזל כסיל המשמש בימות החמה מתשרי ואילך ומאז הוא סוכר וסוגר כל עוברי הים מלילך בו עד הפסח ובדברי רבי משה ראיתי רב מחולל כל עשיר יש לו פעולות הרבה ואם שוכר כסיל במלאכתו הנה הוא כשוכר כל עוברי דרך שרואין בקלקול המלאכה להורות איך יתכן ואיך יש לו לפעול ודבר ריק הוא ואינו ענין כאן

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רב מחולל כל" - האיש "הרב", שהוא בעל קטטה ומחלוקת, "ממית הכל" ומשחית אותה, אך הוא "מטיב לכסיל ולבעלי עבירה" כדי שיתחברו עמו.

או ירצה בזה: "הרבה" ימצא מי שיבא "צער וכאב לכל" האנשים, והוא עם זה "מטיב לכסיל ולבעלי עבירות" להיותם נאותים אל שיהיו חברים לו.

או ירצה בזה: "השליט" שהוא מביא "חיל" ואימה על "כל" האנשים מרוב ההזיק אשר יגיע להם, ידמה "הכסיל ובעלי העבירות" שהוא "שוכר" אותם מרוב שמחתם לאיד זולתם, ולא ירגישו שהם יזוקו גם כן בו, וזה ממה שיתפרסם בו חסרון דעתם ורוע תכונתם.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"רב מחולל כל ושוכר כסיל ושוכר עוברים" - הוא אומר, שה' בורא ומוליד כל האנשים הנמצאים, הצדיק והרשע, ההולך בחכמה והנמשך אחר תאוותיו, הכל מה', ואין בחירה ביד האדם, וה' שוכר כסיל, נותן שכר גם להכסיל הנמשך לתאוותיו, ונותן שכר גם לעוברים על מצוותיו, ולכל עובר בתבל, כצדיק כרשע, הכל שכורים מאיתו, לעשות כפי שבראם וכפי הכוח ששתל בם, אם לחכמה אם לתאוה, ואין מעשה ודעת וחשבון ועונש, כי אין בחירה ביד האדם, והוא מוכרח למעשיו, שכיר הוא בא בשכרו.

ביאור המילות

"רב מחולל כל" - רב תואר לה' יתברך, שהוא רב ואדון על הכל, והוא מוליד את כל הברואים.

"ושוכר" - נותן שכר.

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רב" - איש ריב ירבה חללים כל הקרב, ואין מי יגש אליו; אבל ישכור את הכסיל ואת העוברים על דת, למען יהיו הם בחברתו להכאיב עמהם את הבריות.

מצודת ציון

"רב" - מלשון מריבה.

"מחולל" - מלשון חלל והרג.

"עוברים" - ר"ל בעלי עבירה עוברים על דת.

<< · מ"ג משלי · כו · י · >>