פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שׁוֹט לַסּוּס מֶתֶג לַחֲמוֹר וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שׁ֣וֹט לַ֭סּוּס מֶ֣תֶג לַחֲמ֑וֹר
  וְ֝שֵׁ֗בֶט לְגֵ֣ו כְּסִילִֽים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שוט לסוס" - הוא עשוי ואף שבט נכון לגו כסילים יסורין מוכנין לרשע

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שוט לסוס". הנה הכסילים דומים לבהמות שלסבת חסרונם יצטרך האדם בהנהגתם להכותם כי האדם ינהיג הסוס באשר ירצה כשיהיה לו שוט יכה בו וינהיג החמור כשיעקוץ אותו האדם במתג כמנהג החמורים כן ינהיג האדם הכסילים באשר ירצה כאשר יכה אותם בשבט בדרך שיקבלו מוסר:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שוט לסוס ומתג לחמור ושבט לגו כסילים", הבע"ח הבלתי משכילים שאין להם שכל להנהיג עצמם, צריכים שוט ומתג, הסוס צריך שוט והחמור שהוא סכל יותר ולא יבין אף ע"י שוט צריך מתג, שבו יעצרו בעדם בל יסורו מן הדרך, והאדם י"ל שכל ובחירה שילך בעצמו בדרך הטוב, אבל הכסיל שנלוז מדרך החכמה מפני תאותו, הוא כבע"ח שהטבע תנהיגם לא השכל, וצריך שבט כמוהם, שע"י שבט ויסורים יהיה מוכרח ללכת בדרך סלולה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שוט" - הנה שוט הוכן להכות בו הסוס להטותו הדרך, ומתג הוכן לחמור למשכו בו אל מקום הנרצה, ושבט הוכן לגוף הכסילים לייסרו לעזוב אולתו, כי לא יוסר בדברים.

מצודת ציון

"שוט" - שרביט ושבט, כמו (נחום ג): "קול שוט".

"מתג" - הוא כעין רסן עשוי להנהיג בו, (תהלים לב): "במתג ורסן עדיו".

"לגו" - לגוף, כמו (יחזקאל כג): "אחרי גוך".

<< · מ"ג משלי · כו · ג · >>