מ"ג משלי כה כז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אכל דבש הרבות לא טוב וחקר כבדם כבוד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָכֹל דְּבַשׁ הַרְבּוֹת לֹא טוֹב וְחֵקֶר כְּבֹדָם כָּבוֹד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָ֘כֹ֤ל דְּבַ֣שׁ הַרְבּ֣וֹת לֹא־ט֑וֹב
וְחֵ֖קֶר כְּבֹדָ֣ם כָּבֽוֹד׃

רש"י

"אכול דבש" - לאכול דבש יותר מדאי רמז הדבר לדורש במעשה מרכבה ובמעשה בראשית לגלות לרבים ועמי הארץ מלגלגים על הדברים ושואלים מה למעלה מה למטה "וחקר כבודם כבוד" - והיכן החקר ראוי להיות בדברי חכמי' אשר כבודם כבוד בגזירותיהם יש לשאול מה טעם גזרו כך ולמה סייגו בכל גזירה וגזירה

רלב"ג

עריכה

• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק •

"אכול דבש". אכילת הדבש יותר מן הראוי לא טוב והוא ההשתדלות בדעת קדושי' כי יספיק שילמד מהחכמ' על שהם נמצאי' לא שיפליג לחקור מה הם ואיך ענינ' כי ההרבו' בחקר כבוד' אינו כבוד כי לא יוכל השכל האנושי להשיג על אמתת זה באופן שלם:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"אכול דבש" - לאכול דבש הרבה לא טוב, כי מעוטו יפה ורובו קשה; אבל מרבית חקירת כבודם של צדיקים לכבוד יחשב, ר"ל מהראוי להרבות לחקור חכמתם, שהיא כבודם ותפארתם.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"אכל דבש הרבות לא טוב וחקר כבודם כבוד", משיב לזה שכמו שלא טוב להרבות באכילת דבש, כן "(הרבות) חקר כבודם (לא) כבוד", מי שמרבה לחקור על כבוד הצדיקים, לא ישיג את הכבוד, כי זה מה שיקרה שהצדיק מט לפני רשע, הוא מסודות ההשגחה שכבוד אלהים הסתר דבר, כמו שאין להרבות באכילת דבש, שמזיק, כי הגם שתראה כבוד הצדיקים מחולל ביד הרשע, כבוד הזה שבעוה"ז אינו הכבוד האמתי, ועקר הכבוד הוא בעולם הנצחי ששם הכבוד האמתי כמ"ש בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני כמש"פ שם, ובאשר הכבוד הרוחני הנצחי הוא מן סתרי האלהים, כי השכל לא ישיג בעודו כלוא בחומר כבוד נפש רוחנית מופשטה מן החומר, אין להרבות לחקור בזה רק צדיק באמונתו יחיה ולא יסתפק באמונתו:

<< · מ"ג משלי · כה · כז · >>