פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובא מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבָא מִתְהַלֵּךְ רֵישֶׁךָ וּמַחְסֹרֶיךָ כְּאִישׁ מָגֵן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבָֽא־מִתְהַלֵּ֥ךְ רֵישֶׁ֑ךָ
  וּ֝מַחְסֹרֶ֗יךָ כְּאִ֣ישׁ מָגֵֽן׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מתהלך רישך" - הדברים שאתה רש מהם יבואו לך במרוצ'

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ובא מתהלך רישך". ולזה כשיבוא לך ריש וחסרון יבא כמהלך, שלא יתעכב עמך, כמו הענין "באיש מגן שהוא בא כמהלך". ובכאן נשלם מה שהגבלנו באורו בזה המקום, והתועלות המגיעות ממנו הם מבוארים מדברינו:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ובא מתהלך רישך ומחסוריך כאיש מגן", הריש תבא בלא כח רק כהלך, ואתה לא תרגיש בו כלל, אבל "המחסורים" שיבואו אחר הריש יבואו בחרב ובחנית ובחוזק יד "כאיש מגן", כי אתה תלחם נגד המחסור אשר יציק לך אבל הוא ילבש מגן עד שלא תוכל לנצחו עוד:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובא" - רוצה לומר: אם כך תעשה, אז, אף אם פעם יבא לך העוני, לא תתמיד, כי תלך לה כדרך המהלך בדרך, שאינו מתעכב זמן רב במקום אחד.

"ומחסורך" - אף אם יבא לך חסרון מה בעושר, לא יתעכב החסרון, וכדרך האיש המלובש במגן לרדת אל המלחמה, שאין דרכו להתעכב במקום מן המקומות; וכפל הדבר במילים שונות.

מצודת ציון

"מתהלך" - הראוי כמתהלך, ותחסר הכ"ף.

"רישך" - מלשון רש ועני.