פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מְעַט שֵׁנוֹת מְעַט תְּנוּמוֹת מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מְעַ֣ט שֵׁ֭נוֹת מְעַ֣ט תְּנוּמ֑וֹת
  מְעַ֓ט ׀ חִבֻּ֖ק יָדַ֣יִם לִשְׁכָּֽב׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


וראיתי שהעצה הנכונה בזה למי שירצה להמלט ממנה הוא "שיישן מעט ויתנמנם מעט ומעט יחבק ידיו לשכב" לתת מנוחה לאיברים, וכאשר תעשה כן לא יהיה לך ריש וחסרון מתמיד, כי החריצות יהיה סבה להמציא לך מזונך בקלות ולהמציא לך הדרוש אשר תדרוך בהשגתו:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מעט שנות מעט תנומות", השינה היא הקבועה והתנומה היא קלה משינה, ואם בא אחרי שינה הוא מעונג ועידון ובלתי צריכה, ר"ל שאחר שנעור משנתן עדן מתנמנם נים ולא נים, ואחר שנעור גם מן התנומה "מחבק ידים לשכב" עוד על מטתו ומתעצל ללבוש בגדיו, ואז.


ביאור המילות

(לג-לד) "מעט שנות". למעלה (ו' י' י"א):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מעט שנות" - רוצה לומר: ראיתי כי דרך הנכון למעט בשינה ותנומה וגו'.

"חבוק ידים" - דרך השוכב לנוח, מחבק ידיו זה בזה.

מצודת ציון

"תנומות" - היא השינה הקלה.

<< · מ"ג משלי · כד · לג · >>