פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בנפל אויביך [אויבך] אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בִּנְפֹל אויביך [אוֹיִבְךָ] אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בִּנְפֹ֣ל אויביך א֭וֹיִבְךָ אַל־תִּשְׂמָ֑ח
  וּ֝בִכָּשְׁל֗וֹ אַל־יָגֵ֥ל לִבֶּֽךָ׃


אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל תשמח" - הזהיר שלא ישמח אדם על גזרת ה', אפילו יהיה אויבו.

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בנפול אויבך אל תשמח" - כשייפול אויבך, אל תשמח במפלתו, ו"אל יגל ליבך בהיכשלו".

רבנו יונה גירונדי (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בנפול אויבך אל תשמח" - דבק למה שהזכיר (משלי כד טז): "ורשעים ייכשלו ברעה". והנה יזהיר, כי בנפול הרשע, אויבך, אל תשמח.

ויזהיר בזאת את חברו הרשע, שאינו שמח במפלתו לשם שמיים, ולא ישנאהו מפני רשעו, רק מפני שהוא אויבו.

"ובכשלו אל יגל לבך" - לפי שעניין השמחה גדול מעניין הגילה, הזכיר השמחה על הנפילה והגילה על הכישלון.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בנפול אויבך אל תשמח" - יש הבדל בין שמחה ובין גיל, ש:

  • השמחה היא התמידית על דבר תמידי,
  • והגיל הוא לפי שעה, על דבר מתחדש, כמו בשורה טובה וכדומה.

ועל זה אומר:

  • "שלא תשמח" בתמידות במה שאויבך "נפל" ממדרגתו,
  • ואף גם בעת "שנכשל", שהוא התחלת הנפילה, "אל יגל לבך" לפי שעה, על הבשורה שהגיע לך מתחילת מפלתו.


ביאור המילות

"תשמח", "יגל לבך" - הבדלם - למעלה.

וה"מכשול" הוא התחלת ה"נפילה", ונופל עליו "גילה", שהוא על דבר המתחדש.

 

הגאון מווילנה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בנפול אויבך אל תשמח, ובכשלו אל יגל לבך" - כלומר, אף שתראה שהרשע נשאר ברעתו, אל תשמח בנפלו. והיינו:

  • בתחילת נפילתו - תיכף אל תשמח, כי אז שייך לשון שמחה, שהוא דבר חדש ומקרוב בא.
  • ואחר-כך, ובכשלו, שנשאר ברעתו, שאז שייך לשון גילה - הבאה על דבר תמידי שאינו מחודש, כמו שפירשנו למעלה. וכן כאן, שהרשע נשאר ברעתו בתמידות, וגם שהוא שכוח מלדבר על אודותיו, אל תגל בלבך - כשתיזכר בו - אל תגל בלבך.

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובכשלו וגו'" - כפל הדבר במ"ש.

<< · מ"ג משלי · כד · יז · >>